ארכיון קטגוריות: הצועד בנעליו

"תן לי יבנה וחכמיה" [גיטין (נו.-נו:)]: משפט זה שאמר ר' יוחנן בן זכאי לאספסיאנוס, הבטיח את המשכיותה של היהדות לאחר החורבן, לפחות לפי הגירסה של כותבי הטקסט התלמודי – הפרושים, שקיבלו מן השליט הרומאי, דרך משפט זה, זיכיון לשמור ביבנה על מקדש רוחני ואוטונומיה רוחנית, שעה שהמקדש הפיסי, ואיתו שרידי הריבונות המדינית חרבו מן העולם.המשך לקרוא "בגלל שוטה שביבנה (סיפור ביומטרי לט' באב)"

המסיבה של ק. היתה ביום חמישי, ובמסיבה היא ניסתה לתקן. אבל בפתק הקטן ששלחה לו ביום רביעי ניפצה את כל מה שהתחיל לחלום מאז החורף, המשיך באביב ועד עכשיו, וכבר החליט לגמור, לנסוע אל עצמו חזרה למה שהיה לפני שהתחיל לאהוב. כל הגנים הפורחים שחלם אותם הולכים בהם יהיו נטושים. אפורים יהיו העצים והעננים שחוריםהמשך לקרוא "הפתק (סיפור)"

א. כוכב בגין בין 1974 ל1977 זעם העם ורעב לנקם, וגם אחרי עליית הליכוד שהענישה את ממסד מפ"אי ו'האשכנזים' התאווה שיש הרואים בה תאווה לצדק נמשכה. כדי להשביע אותה ולהחזיר את הסדר והיציבות שגם שלטון חדש זקוק לו אל המדינה, תוך ריצוי הסגנים וסגני הסגנים, ניתנה להם רשימת קורבנות "לטפל" בהם, רובם מן המעמד הבינוניהמשך לקרוא "לפני השקיעה"

כָּל הַפְלָגוֹת הַחוֹרֵף הַתּוֹבָנוֹת שִׁתּוּף הַחֲלוֹמוֹת