וכאן מתחלקת ההסטוריה של חבורת המחץ לשתי גירסאות: לפי גירסה אחת, גירסת הזמן הרגיל, חפא אכן הגיע אלינו, אבל הכח שהבטיח בושש לבוא. אולי לא הצליח ידידו הכחול במשימתו להשתלט על הגלקסיה, ואולי הצליח, אבל כמו שקורה לשליטים רבים כשהם מגיעים לשלטון, שכח את הבטחותיו לחברו. לא יצא מכל הסיפור הזה הרבה, חוץ מזכרון מצעדהמשך לקרוא "הפדרציה הבין-פלנטרית (3)"
ארכיון קטגוריות: הצועד בנעליו
הפדרציה הבין-פלנטרית (2)
לימודיו של חפא בבית הספר של התבונה הגלקטית הופסקו בטרם-מועד. מלחמות שאף פעם לא די להן גם בעומק היקום טומן הסוד, הגיעו עד סמוך למערכות שבהן ממוקם בית הספר, ומישהו במנגנון ניהול הפדרציה החליט שגם תלמידים ומורים של בית הספר, שהיו עד כה פטורים מגיוס למלחמות, יגוייסו. חפא דווקא שמח להתגייס, וביחד עם מורהו הבכיר,המשך לקרוא "הפדרציה הבין-פלנטרית (2)"
הפדרציה הבין-פלנטרית (1)
היא תוצר של חיבור של ממלכות ותרבויות עתיקות בכמה מיליוני שנים מהתרבות האדמית על כדור הארץ.הישויות שמרכיבות אותה הן בעלות נפח מוח ויכולת קליטה שונים ומפותחים משל הקוף הסמי-אדמי, ישות "לא מעניינת" בכפתור כחול אחד, די נידח ביחס למרכזי התרבות של הפדרציה, הסמוכים למרכז הגלקסיה, איפה שהתחילו החיים ביקום.(ותודה לצבי, שבלעדיו לא הייתי מגיע לניסוחיםהמשך לקרוא "הפדרציה הבין-פלנטרית (1)"
גלולת זכרון
בר מצווה, החודש
אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת
הרגע, אותו רגע שאין להימנע ממנו, שבכל טיסה ממוצעת הוא קורה כמה וכמה פעמים. רגע הטוויסט, ה"חטאפה הכוללת". אצלי זה מורגש כמו דחיפה באיזור הרגליים. ואולי הרגליים שלי דוחפות את האויר, הופכות אותו לסילונים משתגרים, ואז הכל זז פתאום ומתעדכן אל מימד אחר. אומרים שלא מורגש המרחק, אבל אני מרגיש את הרגע שבו החללית עושההמשך לקרוא "אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת"
גאות באפלה
היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה. צבי נעלם פתאום. קראתי לו,המשך לקרוא "גאות באפלה"
לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה.
צבי הסתובב בחדר הגדול שבו היינו ישנים על מזרונים או על שמיכות שנמצאו באחד הארונות, ולמרות שהחושך היה מוחלט הוא שם לב שאני לא ישן. הוא שאל אם אני רוצה לטייל איתו בחוץ. כוכבים שהאירו מקדם וימשיכו להאיר לנצח, הזכירו לי ששוב חזרתי אל הלילה של כדור הארץ, אחרי שנים שלא הייתי כאן, מי ידעהמשך לקרוא "לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה."
