ארכיון קטגוריות: הנוסע בזמן

לא נראה אף פעם תלוש כל כך מכל סיבתיות כמו שהוא נראה כעת. עד עכשיו, בכל מה שעברנו, גם כשידעתי שזאת הסטוריה אלטרנטיבית, הייתי בטוח שכל רגע מוליך אל הרגע הבא, שלכל יש כיוון ברור. קודם רציתי להגיע אל נקודת המפגש עם חפא והחבורה, והידיעה שאגיע לשם יום אחד חיזקה אותי גם בימים הגרועים ביותרהמשך לקרוא "הזמן"

וּבְכֵן, תּוּכְלוּ לוֹמַר לְפִי אֵיךְ שֶׁאֲנִי רָגִיל לִצְעֹד שֶׁאֲנִי גֶּבֶר שֶׁל נָשִׁים, אֵין לִי זְמַן לְשִׂיחוֹת. מוּסִיקָה בְּקוֹל רָם, חֹם נָשִׁי לְכָאן וּלְכָאן אֲנִי נִבְעַט, מֵאָז לֵדָתִי. וְעַכְשָׁו זֶה אַחְלָה, זֶה בְּסֵדֶר וְאֶפְשֹׁר לְהַבִּיט בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֶת הָאֵפֶקְט שֶׁל נְיוּ יוֹרְק טַיְמְס עַל אֲנָשִׁים בֵּין אִם אַתָּה אִמָּא וּבֵּין אִם אַתָּההמשך לקרוא "צמרות העשור ההוא (4):"

רוח הסיקסטיז גוועה לה לאיטה ב1972, ניקסון זכה שוב בנצחון מוחץ, וה'רשויות העצמאיות' סימנו כבר אז את הילד החריג מכיתה ד', וזו לא פראנויה. לא שלי, בכל אופן. שוק הלהיטים נמצא בתקופת מעבר ובינתיים מיחזר להיטים ישנים, וכך לקח Nights With White Satten של Moody Blues את המקום הראשון בגל"ץ, למרות שהוא שיר מלפני 4המשך לקרוא "צמרות העשור ההוא (2):"

המשיכו להיראות לא להיראות חולפים דרך התכלת שמעולם לא היה תכולה כל כך, בצבעם חסר הצבע או אולי אפור, אולי שחור. היו אלה החלליות שבהן המשיכו השליטים לפנות את כל הציוד שאגרו במחבואים השונים בפלנטה, בדרך לפינוי הכללי ממערכת השמש. התכלת מעולם לא היה תכולה כל כך, ומעולם לא היה כל כך משרת תחושה שלהמשך לקרוא "ספק ציפורים, ספק עננים"