איך שהזמן עובר…

בדיוק היום, לפני שלוש שנים, כתבתי את התגובה המשמעותית הראשונה שלי תחת הניק "הסטוריון מצעד המחץ" (אז ההסטוריון היה עם י'). זה היה בתגובה לפוסט של מתמחה בפסיכיאטריה (שהיתה אז גם עורכת של כתב עת ספרותי), שלאנשים היתה הרגשה שהיא יותר מדי הסניפה את המערכת לוורידים ולנשמה. לי המקום שבו היא עבדה התקשר עם אירועהמשך לקרוא "איך שהזמן עובר…"

דרג:

אני תפקידי להזכיר

יש צד משותף בין מלחמתו של צה"ל נגד לבנון, לבין מלחמתה של הממשלה שממשלה זו ממשיכה אותה נגד החלשים. מלחמת לבנון השנייה כותשת את שכנתינו מצפון, שלא עשתה לנו שום דבר, בלי שום פרופורציות, שלא גורמת הרבה נזק לאנשי חיזבאללה, אבל לאלפי אזרחים ומהבוקר גם לילדים – גרמה כבר נזק בלתי ניתן לתיקון, מלווה בחבטההמשך לקרוא "אני תפקידי להזכיר"

דרג:

מדינה במצב סופני

היום, בשקט בשקט, עומדת לעבור בכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק שתאפשר לעצור כל אדם עד 96 שעות (כלומר, ארבעה ימים!) בלי לראות שופט. כמו כן, שופט יהיה רשאי להאריך עד 20 יום מעצרו של אדם שלא בפניו. בטחוני. כמובן. ומי כמובן תמך בחוק, בוועדה. כמה לא מפתיע: הדגנרלים דני "פינג פונג" יתום ו-וילנאי. חרא עלהמשך לקרוא "מדינה במצב סופני"

דרג:

תעודת ביטוח (מסמר או קוץ קטן כנגד הרוב)

ה6.6.2002 הוא יום שלא אשכח. באותו יום הצביעה ממשלת האחדות על סעיף ב"תקציב החירום" של שר האוצר דאז, סילבן שלום, שכחלק מכוונתו המוצהרת "להיטיב עם מעמד הביניים יוצאי צבא", הוא הציע שקיצבת הילדים שתקוצץ אמנם לכולם, תפלה בעיקר את אלה שאינם יוצאי צבא, ותקצץ מהם יותר. כוונתו הצינית של שלום כאיש "הימין" היתה ברורה: לעודדהמשך לקרוא "תעודת ביטוח (מסמר או קוץ קטן כנגד הרוב)"

דרג:

We are stardust, we are golden

"אנחנו אבק כוכבים, אנחנו זהב" שורה של ג'וני מיטשל מתוך שיר על וודסטוק, מסכמת מאד את רוח שנות ה60, שנים שתמיד אני מצטער שהייתי קטן מדי להיות בהן, שורה שמביעה את ההרגשה של נערי שנות ה60 לגבי עצמם. "ואנחנו צריכים להביא את עצמנו חזרה אל הגן". כלומר, גן עדן האבוד. כמוהם גם אני, וכמוני אוליהמשך לקרוא "We are stardust, we are golden"

דרג: