ארכיון קטגוריות: גלולות זכרון

בר מצווה, החודש

בדיוק היום, לפני שלוש שנים, כתבתי את התגובה המשמעותית הראשונה שלי תחת הניק "הסטוריון מצעד המחץ" (אז ההסטוריון היה עם י'). זה היה בתגובה לפוסט של מתמחה בפסיכיאטריה (שהיתה אז גם עורכת של כתב עת ספרותי), שלאנשים היתה הרגשה שהיא יותר מדי הסניפה את המערכת לוורידים ולנשמה. לי המקום שבו היא עבדה התקשר עם אירועהמשך לקרוא "איך שהזמן עובר…"

וּבְכֵן, תּוּכְלוּ לוֹמַר לְפִי אֵיךְ שֶׁאֲנִי רָגִיל לִצְעֹד שֶׁאֲנִי גֶּבֶר שֶׁל נָשִׁים, אֵין לִי זְמַן לְשִׂיחוֹת. מוּסִיקָה בְּקוֹל רָם, חֹם נָשִׁי לְכָאן וּלְכָאן אֲנִי נִבְעַט, מֵאָז לֵדָתִי. וְעַכְשָׁו זֶה אַחְלָה, זֶה בְּסֵדֶר וְאֶפְשֹׁר לְהַבִּיט בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֶת הָאֵפֶקְט שֶׁל נְיוּ יוֹרְק טַיְמְס עַל אֲנָשִׁים בֵּין אִם אַתָּה אִמָּא וּבֵּין אִם אַתָּההמשך לקרוא "צמרות העשור ההוא (4):"

וַיֵלֶך הַמֶּלֶך וַאֲנָשָיו יְרוּשָלַיִם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵב הָאָרֶץ, וַיֹאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר: לֹא תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר: לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד: וַיֹאמֶר דָּוִד בַּיוֹם הַהוּא: כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו נֶפֶש דָּוִד, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ: עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיתהמשך לקרוא "מה היתה המטרה האמיתית של כל זה:"