ארכיון קטגוריות: בחזרה לעתיד

"האם לא תקחי אותי לבית ספר, חזרה אני צריך ללמוד את כלל הזהב" (מודי בלוז) מסוג השירים שאף תלמיד בית ספר בזמן אמת לא כותב אותם, אבל יש בהם שורה ענקית שמצלצלת לפעמים במהלך החיים (הוקלט אגב בשנה האחרונה של בית הספר שלי). גם אני כתבתי על זה פעם, על ההרגשה שהיא לא בדיוק געגועיםהמשך לקרוא "בחזרה לבית ספר, המדינה כבית ספר, הרהורים"

מילא אותי, כאילו זה עכשיו מתרחש, כשסיירתי שם באזור ההוא של בית הספר, ארץ ישנה ואני קשור בעבותות של זכרון שלא נמחק, ומה שהיה הוא הווה, זמן קפא לנצח. אני לא משתנה, מכאן שאני חי לנצח. חה חה. בצל הנצחון הגדול עברה הילדות שלי, בכיתה שמלאה 'ועד הורים-סבים-דודים וכו" שאפשר לעשות עליהם סיור בכל עירהמשך לקרוא "כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר"

הכוכבים והגלקסיות נוצרים מאבק עשיר בחומרים הנמצא ביקום, אבק ששרד ממפצים קדומים וכוכבים שמתו. כל החומרים היוצרים חיים מפוזרים באבק זה, וגם סוג של מחשבה ותודעה מצוי באבק הכוכבים, בלי שהדברים יצליחו להתגבש לכדי ישויות אינדיבידואליות בעלות מבנה שאנחנו קוראים לו מבנה של יצורים חיים. אבק הכוכבים מרגיש, חש, נושם את החומרים שסביבו, חושב וישהמשך לקרוא "אבק כוכבים"

[1] הָעִפּוּשׁ הַשּׂוֹרֵר כָּאן עַתָּה,כְּשֶׁפָּסַק הַגֶּשֶׁםלֹא מַבְטִיחַ דָּבָר זוּלַת הֶמְשֵׁךְ-דִּכָּאוֹןכְּלָלִי אֵין מָה לַעֲשׂוֹת כָּאן, אֵין מָחָראֲבָל אֶת מָה שֶׁרָאִיתִיאַף מַנְיָאק לֹא יוּכַל לִשְׁלֹל מִמֶּנִּיכִּי זֶה קַיָּם אֵי שָׁםלֹא תָּלוּי בַּזְּמַןוְיַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת. אֲנִי תָּמַהּ,שֶׁאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי סְתָם אֶחָדהֵם לֹא יוֹדְעִים מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַאֲבָל אֲפִלּוּ עַל עַצְמָם וְעַל סְבִיבָתָםהָרְחוֹקָה וְהַקְּרוֹבָההֵם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם. הֵם כָּל הַזְּמַן רוֹצִיםהמשך לקרוא "שיר מתורגם ושיר מקורי"