ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

(נכתב במקור ב1 בנובמבר 2008) כל מיני, בעיקר חרצופים, ייחסו לי מפעם לפעם עמדה לפיה השב"כ עוקב, רודף ומסית באופן סדרתי נגד מסומנים קבועים, לדוגמה המושמטים כקבוצה חברתית. זה היה חלק מהמאמץ שנעשה (במקרה זה אולי באמת היה מעורב השב"כ, אבל זה לא כ"כ משנה בעצם) לצייר אותי בתור מופרע פרנואיד, מאלה שמיחסים לשב"כ אתהמשך לקרוא "שב"כ העם – הפוסט הזוכה ב'נעל הזהב 2009'"

תודה, תודה למברכים. בחמשת שנות הבלוג, שאל כל אחת מהן הופתעתי שהגעתי (וגם עכשיו אני לא יודע, בדיוק כמו ברגע הראשון, מה אעשה עם זה הלאה, וזה אולי הקסם של הבלוג הזה), הלכתי תמיד על הקו שבין האישי-יצירתי לבין החברתי פוליטי (עם קצת מצעדים ונוסטלגיות). פופולאריות גדולה אף פעם לא היתה לי, ולא ציפיתי לזה.המשך לקרוא "Five Years"

מחר – יום ההולדת החמישי של הבלוג. עוד לא החלטתי איזה פוסט/ים מהשנה החולפת יקבל/ו את פרס 'נעל הזהב' עליו הכרזתי לפני לפני חודשיים (במקום החזרה המנג'סת על פוסטי השנה החולפת שהייתם מקבלים פה בשנים הקודמות) ומה יהיו הקטגוריות, ואם בכלל (הבלוג עדיין פתוח להצעות – עד מחר בחצות), אבל לפחות איך נראית נעל הזהבהמשך לקרוא "נעל הזהב – הנה זה מתקרב"

שביומיים האחרונים היו לי הרבה יותר כניסות מהממוצע הרגיל – בגלל קישור שניתן לפוסט שלי בדף הראשון של נענע – ובכל זאת תגובת המתדלק של אריק קנטונה – שהיתה כבר קודם – נשארה התגובה היחידה? וזאת לא פעם ראשונה. מה זה אומר? שלא מסכימים איתי? שמסכימים? סתם מעניין, אם למישהו יש תשובה או רעיון.

המושמטים, לדוגמה, כקבוצה שהתיוג שלה הוא תוצאה של משהו שנקבע ע"י המדינה, לא יזכו כל כך מהר לערב של חיבוקים בכיכר, גם אם יירצח מישהו מהם. וכמוהם נפגעיהם של כל מיני מוסדות של המדינה, שהמדינה היא היוצרת העיקרית של הבעיה שלהם. נפגעי ביטוח לאומי, נפגעי עושק ותכניות כלכליות, כל אלה, לגביהם המדינה-הממסד לא כל כךהמשך לקרוא "בשולי העצרת בכיכר – מדוע לאחרים לא תהיה עצרת כזאת כ"כ מהר"

נסיונות להפחית ו'להרגיע' עם האירוע שהיה במוצ"ש בתל אביב, הולכים עכשיו על הכיוון האישי-רומנטי, כמו למשל ההתייחסות למאהב הגרמני שהיה לאחד הנרצחים, כר פורה נצחי לכל אחינו ואחיותינו הקונספירטיביים. (ובכל זאת, למה נורו האחרים? מה חטאה של ליז? זה בכ"ז נראה כמו הוצאה להורג קבוצתית). כמובן שלוותיקים שבינינו זה לא יכול שלא להזכיר את מרגולהמשך לקרוא "רקע רומנטי או לא, זה לא באמת מה שמשנה"