ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

"לא להשאיר עקבותלא לפזר סימניםאני במקום הזה ממילא אינני נשארת.לא לכתוב מכתביםלא לאסוף מזכרות,תצלומים,לא לסדר אותם בשלשות באלבומים.לא לאסוף מסמכים,לא לאגור בקיץלא לסיד, לא לשפץלא להתנחל.בחושך לפרוש מן השירה העוברתאולי אחרי מחלה קשהכמו רחל.הענין הזה לא חשוב ולא נכבדאבק דרכיםמתמר לרקיע.אין לי צורך להגיע"(דליה רביקוביץ, 1983).פלירט מתמשך עם המוות, הגיע אתמול להגשמתו.אומרים: מחלה דכאונית. ואוליהמשך לקרוא "מסע החיים (אל ארץ מבוא השמש)"

ושוב חלל. יצאנו מביטול היקום, רואים כוכבים. גם החללית חזרה, אנחנו בתוכה.Wangoon מעסה אותי, המתורגמן מביא שמנים ומעסה את האחרים, עד שנתאושש. נחזור לגמרי לחיים.אנחנו נמצאים באחד מקצוותיה המרוחקים, הצפוניים של הגלקסיה. כמעט מחוץ לה. ענן כבד ורב שנות אור של אבק קוסמי מסוכך על חלל זה, ושלטון האופל אינו מגיע כיום לכאן.ממול רואים כוכבהמשך לקרוא "*****"

לא נעים שאני צריך להתעסק עם דברים כאלה ביומהולדת של הבלוג, אבל כנראה זה חשוב:יש איזה חמוד ששולח לאחרונה הודעות בשמי לטוקבקים של הארץ, ולעוד מקומות. כבר יותר משנה יש לו חשבון איתי, אולי כי הוא חושב שאני זייפתי פעם תגובות שלו, אולי מסיבות אחרות.הוא משתמש בכינוי שלי "הצועד בנעליו" כדי למסור הודעות שבעיקר מגינותהמשך לקרוא "הודעה למתחזה היקר"

הוא היה נהפך ברבות הימים לגורם זניח בהסטוריה היהודית-ישראלית-ארץ ישראלית.במשך הזמן היו היהודים בעצמם עוזבים את הדת או מתמרדים נגד שלטון הכהנים, מקימים מסגרת אחרת, מוצאים אמונות חדשות, אולי מתבוללים.בית המקדש היה נהפך לאתר הסטורי, ואולי היה עומד עד היום כמו המקדשים ביוון, הפירמידות במצרים ובמקסיקו, מושך אליו תיירים וארכיאולוגים.היום היתה עומדת כאן מדינה שרובהמשך לקרוא "אם הבית לא היה נחרב (מעין קטע של הסטוריה אלטרנטיבית)"

מסדר רחפני הדבורה (הזמזומים) הוא מסדר רחפנים שאחדים מחבריו, שהיו גם חוקרים בבית הספר העליון של התבונה הגלקטית, הם אלה שחטפו את חפא בילדותו, והביאו אותו בתור גור אדמי מכדור הארץ לכוכב זמזום (הכוכב המדברי), והם גם עזרו לו בהמשך להתחמק מהשבי ולהגיע גם כן אל בית הספר של התבונה הגלקטית.רחפני הדבורה מאמינים שהכוכב המדבריהמשך לקרוא "מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – מסדר רחפני הדבורה הראשונה"

אי אפשר לתאר את הכלום שבו נמצאים, כשלא נמצאים בשום מקום.אפלה אינסופית, אפלה מוחלטת לחושים, אין לתודעה במה להיאחז, מה לספר לעצמה.רק ידיעה עמומה שבאיזשהו מקום משהו קיים.אולי זה אני.ניצוץ שביר מתחת לטונות של עלטה, בחלל ובזמן. לא, בכלום.אנחנו שבעה: המתורגמן, עוזר הטייס, סטולי הגנוב, שני לוחמים, Wangoon ואני. החללית שלנו היתה בדרך אל מקוםהמשך לקרוא "צניחה בארובה שאין לה תחתית"