"עם שנאה אין מגיעים למלכות שמים"

וידוי קטן, שלא יפתיע את מי שמכירים אותי אפילו קצת: אני שונא פאשיסטים. אני חושב שיש לי את כל הזכות המוסרית שביקום לשנוא אותם, ולא רק הזכות, גם החובה, על מה שהם עשו ורוצים תמיד לעשות לדומים לי, לאלה שאני מחשיב אותם כשייכים לקבוצת ההזדהות שלי, על כל התרומה הרעה שלהם לאנושות, זאת לא רק זכות וחובה, זה גם מעשה של בריאות. אם יש שנאה בריאה, זאת השנאה לפאשיסטים, לפאשיזם וכל מה שהוא מייצג, ואם יש לי איזה מצווה מקודשת, זו מיצוות 'ותיעבת את הפאשיסטים'. זה בדמי ובמהותי, עוד לפני 'ידע החייזרים של חפא' אפילו, לפני דברים אחרים.

חפא, אם נשתמש בדברים שלו כדברים של בוררות עליונה, בשל היותו 'יודע קבוע', בשל היותו, בכך שכנע את כולנו, מי שבאמת זכה להביט על כדור הארץ על כל בעיותיו וסכסוכיו ממקומות שבהם הוא לא נראה אפילו כגרגר אבק, ובכלל בשל היותו 'קצת מחוץ לעולם שלנו', לא סתר שום דבר ממה שאני חושב על רוב הימין מבחינה קוסמית. הוא אפילו חיזק אצלי דברים בעניין הזה. חפא לא אמר שלא לשנוא. הוא לא היה איש של 'עשה' ו'אל תעשה'. אבל הוא אמר שהבעיה עם שנאה היא שיש בה כיף מסויים, הכיף הוא בהרגשה שאני טוב יותר ממי שאני מתעב אותו, או שאני משתייך לקבוצה שמכיוון שהיא לא פאשיסטית בהגדרת עצמה, בטוח שאנשיה הם טובים יותר. כך, אני משקם את האגו שלי שנפגע. אדם צריך ענווה, אדם צריך לשאול את עצמו אם אין שום מצב, שבו הוא עשוי להיות כמו האחר. הוא גם אמר שההתעסקות בתיעוב למישהו אחר, היא שימוש יתר באנרגיה וזה תמיד על חשבון אנרגיה שהייתה יכולה להיות מופנית למשהו אחר, מקדם יותר. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל אני ואחרים ששמעו אותו, הבנו זאת כאנרגיה שאנחנו צריכים לשמור אותה לאפשרות שנעבור לינדיגרא, שנרצה פעם להגיע למקום ה'יודע קבוע', או להשתכלל כבני אדם. התיעוב, והרגשת העליונות המלווה אותו, משאירים אותנו 'למטה', עם מי שאנחנו שונאים אותו. (אגב, המשפט שבכותרת, אם שאלתם, הוא לא של חפא. מפיו לא נשמעו מעולם ביטויים כמו 'מלכות השמים').

צבי אמר, לאחר שנים של עיון משותף בכל הדברים שאמר חפא, שאדם בכל מקרה אינו חי לנצח, הוא אולי יהיה מסוגל פעם להאריך את החיים שלו במספרים תלת ספרתיים של שנים, אבל בכל מקרה, בסך של הכל, זה יישאר הוא, אהבותיו ושנאותיו. צבי אמר לי שלכן הוא לא מעוניין בלינדיגרא, מספיקים לו חייו כמו שהוא עם הזמן שהוקצב להם, ומה שמשמעותי לו בהם זה מה הוא אהב, מה הוא שנא, בהופעה החד פעמית שלו כגרגר אבק על גרגר אבק ביקום. לגביו, השנאה משמעותית וחשובה בדיוק כמו האהבה. ובהחלט הוא מוכן שייכתב על מצבתו (אם לא יבחר לתרום את הגוף שלו למדע) "שנא ימנים" ובמובן זה, הוא קיצוני גם ממני. סטולי הגנוב, כרגיל, לא גילה לנו את צפונות מוחו, ולא ידענו אם יש לו בכלל דעה בנידון.

אני נמצא בימים אלה בקונפליקט, ששמו "מה לעשות עם השנאה הזאת", לא מפני שאני מצפה ללינדיגרא, היא כנראה לא תקרה בימי, או שאני יודע מהי מלכות השמים. ובכל זאת אני מרגיש ש'שלב הסיכומים קרוב', למרות שאפשר היה להגיד את זה בכל זמן. ובחלק מזה, יש לי מחוייבות גם להפצת הדברים של חפא. אני לא עובד בשירות המדינה או בשירות איזה חברה ציונית, אני לא מחוייב להיות מהאו"ם ואשקר אם אנסה להציג את עצמי ככזה, או כמישהו 'נעדר הטיות', גם לא יאמינו לי. ובכל זאת אני שואל אם האחד אינו פוגע בשני ואפילו סותר אותו. אני אמצא את התשובה שלי, אבל אשמח לשמוע את דעתכם.