סיפורה העצוב והמופלא של מדינת מזג האויר

לפני שנתיים נולד באתר הארץ משהו שנראה בהתחלה הזוי ותמוה, ספק בדיחה, ספק ניסוי חברתי: תחזית מזג האויר נפתחה לתגובות של טוקבקיסטים, ותוך זמן קצר אספה לה קהל קבוע של מגיבים, בעלי שמות שונים ומשונים, שתגובותיהם השנונות והמצחיקות היוו אנטיתזה מרעננת לטוקבקים הפוליטיים האגרסיביים ומלאי השנאה.
בין הדמויות שהיו שם אפשר היה למצוא את רפאל תעש, שניתח את המסרים הבטחוניים המסתתרים מאחורי התחזית התמימה, אליהוא הלם יין שהביא קטעי הסטוריה פרועים במיוחד של קהילות מגיבי מזג האויר בכל העולם ובכל הזמנים, וגם הוסיף קטעים אישיים מתולדות משפחתו הנפתלת, משפחת מגיבי מז"א הוותיקה בארץ, דייב שמילא בסגנונו הלירי ובתיאוריו במבטא זר ורומנטי רצף של תגובות בהמשכים, ושלגיה המאוהבת. אפילו 'טיים-אאוט' בשעתו נתן עליהם את הדעת. בהמשך הצטרפו גם עב עב מכפר קיש, עובר ושב, זולטן מוחמדי החיידק מן הכוכב הדסיון, ויוסף סמוך קרה הגדול שתבע את הפסקת קיפוחה של ראשון לציון בטבלת התחזית, והעסק הלך וגדל והפך לקאלט של ממש, עם מושגים כמו 'בנין האינטרנט' (הוא הבניין הענק בו יושבים האנשים החשובים שחורצים את גורלה של כל תגובת מז"א לשבט או לחסד), 'אפיק רום', 'יוחננים' (פולשים מן החוץ שאינם מבינים במה העניין) וגם כותב שורות אלה מודה בכך שתרם את חלקו למסיבה. ואכן זו היתה מסיבה, שנמשכה ערב ערב, והיתה לרגעים ה דבר, לפחות באתר הארץ, בייחוד בערבים שבהם תחזית מז"א הובילה במספר התגובות, משאירה את שטרסלר וכל 'הרציניים' הרחק מאחור. מול גלי הרוע שהלכו והתעצמו בטוקבקים שמסביב, בהתעלמות כמעט מוחלטת מן הפאשיזם הגובר מסביב, יצרו מגיבי מז"א של הארץ בועה אסקפיסטית מענגת, New Israel של ממש, שבה גם אם דיברו על פוליטיקה, עשו את זה בעדינות וברוח טובה, מתוך כוונה שלא לפגוע אחד בשני. לבועה הצטרפו גם ממזג העולמות (שהפליא לחבר שירים לפי התמונה המצורפת לתחזית), נאיבית מהבלדה (המאוהבת ברא"ל שנמצא בשלוותא, אצל ד"ר ה.), שומע צפירות, יוהאנס קפלר הישן, עומאר אל שומרוני מכפר אל יאמון שאוהב את אורטאל ואת אל פלהרמונית (הסדר לא חשוב), המתכונאית לימור שופוני שאת מתכוניה לא כדאי לנסות בבית, ועוד רבים וטובים, בנשף מסכות שאינו נגמר. נכון שלא כל האנשים הסתפקו במסכה אחת, אך הדבר רק הוסיף על חינו של המקום.
אני, עם הפאראנויות שלי שמעט מאד פעמים הכזיבו, תמיד חששתי שזה לא יכול להימשך לנצח. מקום שיש בו יותר מדי פרחים פורחים בארץ הזאת, מן הדין שבמוקדם או במאוחר, ולרוב במוקדם, יצוד את עיניהם של הפוליטיקאים/השב"כיסטים/השטרניסטים, סוכנויות הטרור המקוון העובדות בשורותיהם ונציגיהם החבויים בטוקבקים. יש יותר מדי אינטרסים, יותר מדי משמר הרוע, מכדי שיניחו למקום כזה להתקיים. הזהרתי גם כמה מחברי וחשבתי שצריך להתענג על כל רגע עד שהסוף יבוא. והוא אכן בא.
זה התחיל עם מגיב אחד, אינטליגנט ומשעשע מאד בהתחלה, שהביא לנו הנאה בהתחפשויותיו, בחידותיו ובתרגומי השירה הגרמנית שלו, אולם בהמשך התגלה כאוהב אדם קטן בהרבה ממה שהציג את עצמו בתחילה, גם הומופוב ובעל יצר שלטון ומדנים אדיר, שבשורת חיצים ארסיים ששיגר בשמותיו המוכרים ובכינויים אחרים הבריח וגירש מן הפורום מגיבים ותיקים שבאו כדי ליהנות, לא כדי לריב. אליו הצטרפו הולך שולל אחד או שניים ובהמשך הבלתי נמנע נפרצו כל הסכרים וכל מה שארב בחשכה, נכנס. טרולים אלימים ומרושעים חדרו פנימה והפיצו את שנאתם לכל עבר. אין מה לומר, ישראל כבשה את פורום מז"א, ובהחלט כיבוש אלים, ומי שנכנס לשם בשבועות האחרונים לא מוצא את מז"א שהיה, רק טונות של רוע, של שנאה, ארס, או מה שקרוי היה אצלנו 'מלעוּניוּת', וכל זה בכמויות שעולות לפעמים גם על הטוקבקים הרגילים. נשף המסכות נגמר מזמן, עכשיו זה עידן הגרמלינס.

עידן הגרמלינס והדיכטרור, שמעיד על עצמו כמי שמתגאה בשייכות לאיפה שמתמחים בדיכוי וסתימת פיות. ואלה ששותקים כמו כבשים.

אולם בכל זאת, גבירותי ורבותי, הרי הבשורה הטובה: מז"א קמה מחדש! כמו פעם!
אמנם לא באותו מקום, אך כמו שכל מי שהתעסק אי פעם במזג האויר (מכירים מישהו שלא?), יודע – מה שחשוב זו הרוח, ואיפה שהיא נושבת, ועכשיו היא נושבת קרוב לכאן. הדבר התחיל ביוזמה של ירושלמי, NC (גם כן ירושלמי) והדוור לשעבר, ש
יש לו גם כן בלוג פה, שנסיונותיהם לשנות משהו בתוך הפורום נתקלו בחומות אטימות והכחשה. אז הם קמו ועשו מעשה, ולפני כחודש פתחו את פורום מז"א מחדש – עם הגבלות מערכתיות מסויימות ומחוייבות – בבלוג של הדוור.
שם מועלה מדי ערב (לפחות בינתיים) צילום של התחזית מאתר הארץ ("הארץ הישנה"), והמגיבים הוותיקים (וגם חדשים) מוזמנים להגיב, וכבר מתחילים לראות את תחייתה של רוח מז"א הישנה. אפשר לפגוש שם את פ. אנק ריאס וקריאתם הקבועה להחזרת האביב, נחמה פורתא מהמברקה במטולה (האשה הצעירה ביותר בארץ ישראל השלמה), שלהבת חופשי, וגם עובר ושב, שלגיה, הנאיבית, אליהוא ובן דודו נפתלי, לימור שופוני ועומאר (עם הצעה קונסטרוקטיבית-רלוונטית לחלוקת הארץ מחדש) כבר באו לבקר. יש כאלה שעוד לא, ש"יושבים על הגדר", שמפחדים מלחץ חברתי, או שסתם קשה להם לעזוב בית.
אנשי מז"א החדש, הרוצים לחדש את המסיבה של פעם, ביקשו ממני לעזור ולקרוא לאנשים נוספים שיכולים להיכנס לראש המיוחד של מז"א, ולהוסיף.
ואני נענה לבקשתם ברצון
כנסו לפורום הדוור (מז"א החדש) כבר עכשיו – או תחכו להערב
b> ותשתתפו בתחייתה של אחת התופעות היפות והמעניינות של האינטרנט הישראלי בשנתיים האחרונות,
אף על פי ולמרות וכנגד הרוח!

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

37 תגובות בנושא “סיפורה העצוב והמופלא של מדינת מזג האויר

  1. יש לכם מכתבים שרציתם או לא רציתם לשלוח, ומעולם לא שלחתם?
    מכתבים מכל הסוגים: היתוליים, עמוקים, זועמים, סוגרי חשבון, מכתבים לאהובה, לחברה, לפילגש, לאלוהים, לשטן? אם אתם רוצים לראות אותם מופיעים אצלי בבלוג (פורום מז"א החדש) בתור פוסט ראשי, שילחו אלי – דרך התגובות בבלוג "בעידן הפוסט" (לינק למעלה) או דרך המייל <a href=mailto:zlofchad@walla.com Target=_BLANK zlofchad@walla.comclass=msg>zlofchad@walla.com</a>.

    אהבתי

  2. כשהם סילקו מכאן את מגיני ההומואים שתקתי, כי אני לא הומו.
    כשהם סילקו מכאן את המבוגרים שתקתי, כי אני צעיר.
    כשהם סילקו מכאן את הירושלמים שתקתי, כי אני תל אביבי.
    כשהם סילקו מכאן את המצפניסטים שתקתי, כי אני לא מצפניסט.
    עכשיו לא נשאר לי עם מי להגיב במז"א.

    אהבתי

    1. מדוע אני מרגיש כאילו יש בדברים האלה איזו נימה של איום?
      ובסדר, אני מסתובב סביב הזנב וכו’ (ספגתי כבר העלבות גדולות יותר) – למה זה כ"כ חשוב למישהו להגיד לי את זה?

      אהבתי

    2. אני אגיד לך, כלב, איך אני רואה את זה:
      הצועד ואחרים קלעו כמה קליעות מאד מדוייקות, וזה מלחיץ אותכם וגורם לכתוב תגובות מאיימות בסגנון שאתה כתבת.
      אם הוא היה ’מסתובב סביב הזנב של עצמו’ מה היה אכפת לך, נכון? כנראה שאתם מפחדים ממשהו ויש דברים בגו.
      אף אחד לא יודע מה בדיוק הסיפור, מה קרה לפורום מז"א הנחמד שהיה, אבל תגובות מהסוג שלך מראות שעלינו על משהו, שהניתוחים שלנו הם לא סתם.
      ואני הייתי ממליץ לצועד אדרבא שלא יסנן, שכל מי שיגיע לפוסט הזה ואולי לא בדיוק מבין על מה מדובר, יראה מהתגובה שלך איזה אנשים שליליים השתלטו על הפורום, וידע שזה יכול להגיע לכל אחד היום.

      אהבתי

    3. "כמו חתול הרודף אחרי זנבו" אמר הכלב הסגול לגיברת.
      "ואתה, אינך רודף לעולם אחרי זנבך?" אמרה הגיברת.
      "אינך רואה, אני קצוץ זנב. אחרת לא הייתי מדבר כל כך הרבה". אמר הכלב.

      אהבתי

  3. בחור שבודק את התיקים – הוא עולה חדש מבני שבט חצי המנשה (המסאי) שעליו בישר אליהוא הלם יין ביום חמישי.
    נכנסים, עוברים דרך קיר שקוף בצבע שחור, יש מודיעין, יושבת מוקדנית עם פוני בלונדיני ושמה ורידה (ורד לשעבר).
    מאחוריה יש חדר נעול – זה החדר של הקב"ט שמאחורי מסך שטוח שחור מפוצל הוא רואה בצד אחד את אלה שנכנסים לבניין עד לרמה של הד.נ.א ובצד אחר את התגובות שנכנסות בכל רגע.
    בקומה למעלה יש שורת עמדות ממוספרות בחלל פתוח עם מחיצה שקופה ליד כל עמדה, כל עמדה אחראית על התגובה שמספרה כמספר העמדה. יש בחור בשם יוסי שמסתובב עם ביפר בין העמדות ומקבל הוראות מהקב"ט, והוא הולך ואומר לכל פקיד עמדה איזה תגובות לקבל ואיזה לא. למשל "רינת בעמדה 17, תגובה של NC – את לא מקבלת" או "משה בעמדה 12, תגובה של אליהוא עם שיר מתורגם מדנית – תשמור לבדיקה".
    בקצה יושבת אפרת, יש לה שיער סגול. היא האחראית לסירקולציה של התגובות שמאושרות. בעוד שיוסי כולם יודעים שהוא בחור טוב, מאפרת מפחדים כולם מוות.
    אחרי שכולם בעמדות מקבלים את האישור, התגובות עולות למעלה לקומה השניה, בה יש טלפרינטר משוכלל ששולח א

    אהבתי

    1. ששולח את כולן לאבולעפיה במרתף כדי שישחרר. הגיב:

      בקומה מעל זה נמצאים המנהלים. הם עסוקים כל העת בישיבות חשובות בהן הם דנים על מדיניות מזג האויר וקליטת התגובות.
      בקומה שמעל למנהלים יש פרוזדור ארוך וחשוך, בקצה שלו נמצאים השירותים, אשר מוקמו שם במיוחד כדי שעובדי קליטת התגובות בקומה הראשונה לא יתרגלו לרוץ לשירותים כל פעם שלא בא להם לעבוד. מימין לשירותים יש עוד חדר שדלתו נעולה שאין מי שעבר שם בדרכו לשירותים ומהם ולא שאל את עצמו מה יש בחדר. ובכן, אל החדר הזה מובאות כל התגובות שנפסלו ע"י הקב"ט בקומת הכניסה. שמועות שהופצו בעבר גרמו לאנשים לחפש את התגובות במרתף שנמצא בכלל מחוץ לבניין, אז לא, התגובות נמצאות בקומה שמעל למנהלים, מימין לשירותים ויש מספרים שכאשר באים אורחים חשובים אוהבים המנהלים לפנק אותם בביקור חשאי בחדר עם התגובות שנפסלו.

      אהבתי

      1. שתי הקומות שמעל לקומה הזאת הן בלתי גמורות. הן ייגמרו כאשר דה מרקר יעביר לבניין את הכספים שלו מהרווחים, אז יקום בשתי הקומות קניון נושא מפואר שימכור מוצרים הקשורים בתגובות מזג האויר, ושם גם ימוקמו משרדיה החדשים והמפוארים של אגודת מגיבי מז"א בישראל.
        על הגג של הבניין עומד באופן קבוע הבן של אבולעפיה ומטווח בגרעיני אבטיח את העוברים ושבים אם הם נראים לו עוינים, כל זה בתיאום עם הבן של הקב"ט שגם לו קנו ביפר והוא מדבר עם אבא שלו ומעדכן אותו במצב העוברים ושבים בחוץ. לפעמים מבקר אותם החבר שלהם סערון סמוך קרה מראשון לציון ואז הם צובעים את הסביבה בצהוב.

        אהבתי

      2. למנהלים יש שירותים פרטיים אליהם נכנסים האורחים החשובים שלהם. בשירותים אלה יש מגבות רקומות תוצרת מותג צרפתי, הרצפה היא משיש שחור והנייר זמין ועדין מזן מיוחד. יש שם גם מוסיקת רקע – צ’ייקובסקי או שוברט בדרך כלל. (אפשר להזמין אצל נער השירותים שגם עוזר לאורחים לתלות את מעיליהם בכניסה תמורת טיפ)
        אורחים אחרים אין מדיניות הנהלת הבניין והקב"ט מעודדת לבוא ואם במקרה מסתננים מן הנייטיבז הפרועים האלה לבניין, הם משתמשים כמו כולם בשירותים שנמצאים בקומה הרביעית וגם עומדים בתור (גם הוא מן הדברים שנער השירותים בקומה למטה דואג שהמנהלים ואורחיהם לא יסבלו ממנו). למותר לציין שמי שרוצה נייר טואלט מוטב שיבוא עד היום בשעה הזאת בערך (אני מעריך שאם תצליחי להיות שם ב10 הדקות הקרובות תספיקי את הגליל האחרון) שאז אוזל המלאי שמתחדש כל תחילת השבוע.
        מגבות עדיף להביא מהבית, אבל הכל ישתנה כאשר דה מרקר יעבירו סוף סוף את הרווחים שלהם לבניין הגוסס, אז יקומו בקומה הששית שירותים מפוארים שניתן יהיה גם להזמין בהם תור און ליין וגם את סוג המגבת שאת רוצה.

        אהבתי

      3. הנה דוגמה (דברים שפורסמו במקביל במז"א לפני שבועיים) לרוחות חיוביות שמנסות לתקן את המקום מאז פברואר (אחרי שהדוור התייאש). אבל דיכטרור לא יניח לזה לקרות עד שהחוזה שהציעו על מי שהציעו יתבצע, והוא לא יכתוב יותר במז"א.

        אהבתי

  4. תקציר תחקיר בהכנה של סדר והשתלשלות האירועים:
    חוזה הוצא במקום כלשהו לא על מז"א כולו אלא על מגיבים ספציפיים בולטים, ומכאן הכל התחיל. זמן הוצאת החוזה – בין הקיץ והסתו של השנה שעברה.
    א. באוקטובר-נובמבר 2007 התחילו להשלח כלפי וכלפי אןסי הערות ארסיות נוטפות רוע שיוחסו על ידינו ליוסף המשורר בשל סכסוך שהתחיל כבר מיוני. בחלק מההערות הוא הודה.
    ב. בינתיים התגלו דברים לא נעימים על זהויותיו האחרות של י.ה. (שהוא כנראה גם ’עוף מוזר’ ובאופן ודאי גם ’עוכר ישראל המקורי’) ברשת וראינו צורך להביא אותן לידיעת הפורום והם הובאו בערב של "משל הצפרדעים והאגם".
    ג. הציפיה היתה ש"ותיקי הפורום" (שלא ידענו בעצם הרבה מי הם ומה הם) יתמודדו עם הדברים והכל מתוך כוונה לשקם את הרוח הטובה שהיתה בפורום.

    אהבתי

    1. ד. "ותיקי הפורום" הגיבו כמו בנות יענה או חסידים שוטים, ואולי, במבט לאחור, מגוננים על הילד המופרע שאולי מוכר להם יותר טוב מאשר לנו. לעומת זאת מגיבים אלימים ומרושעים ובעיקר "אלישע בן אבויה" ניצלו את הפחדנות הכללית שקלטו כדי לפרוץ לפורום ולזהם אותו.
      ה. כדי לשקם את רוח מז"א המקורית פתחנו בדצמבר את "מז"א האלטרנטיבי" בפורום הדוור והזמנו את כל מי שרוח מז"א יקרה לו להצטרף. בימים הראשונים נרשמה הצלחה, אבל כוחם של לחץ חברתי או סתם שמרנות ואולי משהו אחר מנע הצטרפות יותר גדולה שהיתה מהווה הפגנה בעד רוח מז"א הישן והטוב, עם השמחה והעליצות (שהתקיימה בדוור, אבל בפורום מצומצם יותר).
      ו. במקביל, לא ניסו "ותיקי מז"א" לשפר את המצב בפורום שבהארץ.

      אהבתי

      1. ז. מתוך מחאה ביצעתי ב17 בינואר את מיצג הכבשים הידוע. כבשים – כנגד שתיקת הכבשים לרוע שהשתלט על הפורום ומדכא את הכותבים הנאמנים.
        ח. המיצג, שלא כמו שקיויתי, שחרר את האנרגיות השליליות החבויות בפורום שהיו רבות משחשבנו. אבל בעצם חשיפתן הוא הביא תועלת.
        ט. מאז, באמצעות "חרמות" נוסח בית ספר יסודי והמשך שליחת הערות נבזיות, חירצופים, איומים וחשיפת שמות, ממשיך מישהו לסכל את שיקומו של הפורום, למרות רוחות חיוביות שניסו ומנסות לשקם אותו מאז פברואר.

        אהבתי

      2. מי שמונע את השיקום רוב הסיכויים שהוא מי שהוציא עלינו את החוזה בשנה שעברה.

        אהבתי

      3. למעלה יש דוגמה לרוחות חיוביות שמנסות לתקן את המקום מאז פברואר. אבל דיכטרור לא יניח לזה לקרות עד שהחוזה שהציעו על מי שהציעו יתבצע, והנ"ל לא יכתבו יותר במז"א.

        אהבתי

      4. כ"כ קשה לפגוע במספר הקדוש.
        אבל מה שצריך להוסיף ושלמדנו הוא, שלא רק ולאו דווקא "הפוליטיקאים/השב"כיסטים/השטרניסטים" מוציאים חוזים, ויש אפשרות שגל הטרור לא בא ישירות מהם, למרות שבלי ספק הם ששו ושמחו, ולמרות שיש ותמיד היו שמאלנים עובדי הממסד חבויים וגלויים גם במערכות העיתונים, האתרים, הבלוגים וד"ל. אבל בוא נאמר שהיתה כאן איזה דינמיקה חברתית ’אבולוציונית’ של איזורים.

        אהבתי

      5. ולשים לב גם מי שחיבל אתמול, מהבניין, ריאקציה צפויה למדי ליום המוצלח שהיה שלשום, למרות שלא חזרו כל אלה שיוסף מתגעגע אליהם, והסתדרנו בלעדיהם וגם, לא להאמין, בלי ישראל סבא וכל חבורת שונאי הירושלמי.

        אהבתי

      6. ירושלמי, מה זה, נהיית מאמין באבולוציה?
        ומה ישראל-סבא עושה בכל זה? לא נראה לך אולי שהפנסיונר שלנו עשוי להיות המתאם בין השטרנים והשב"כניקים לבין היאפיופים מהבניין? הרי לעבודות כאלו בדיוק מחזיקים פנסיונרים מתנדבים.

        אהבתי

      7. התורה שלי לגבי אבולוציות אומרת שיש רגעים בהם הממסד נח ונותן לדברים להתהוות, כדי לשוב אחר כך ולבחוש אותם-לבחוש בהם. למשל ב’כוכב נולד’ – יש דברים שיש אותם לכוכב, כריזמה, מגנט וכו’, אבל הממסד פקוח עין וממהר לעצב את הדברים אבל גם ’לזרום’ איתם – כל עוד התוצאה לא תהיה רדיקלית מבחינתו (בעצם הדברים בנויים כך שכמעט שום תוצאה לא תהיה רדיקלית. יחידים יכולים להיות רדיקלים. לא תוצאות).

        אהבתי

      8. תקרא את דברי. יש רדיקלים שמפריעים לתוצאות, ביחוד אם הם מסומני-רשימה שזה כבר דת בשביל הממסד, ושיטת הישרדות בשביל העצים האצילים המסוכסכים בהנדסת הפרד ומשול, והמבין יבין.

        אהבתי

      9. וישראל-סבא כן, הוא יכול להיות המתאם. אבל בין הצעירים גם לא חסר רקובים.

        אהבתי

      10. מאחורי הכל – הקג"ב הציוני של מדינת משרתי צבאה.

        אהבתי

  5. איפה הם היום –
    סערון סמוך קרה הגדול הוא עתודאי בפקולטה לטרוליזם במכללת אם תרצו שליד אוניברסיטת אריאל.
    אחותו הגאונית קימברלי קיבלה מילגה ללימוד מדעי המוח באוניברסיטה בשוויץ, אבא שלה יוסף סמוך קרה הגדול לא מכיר בה מאז סירבה לשידוך עם הבן של הגרוזיני מהמכולת.
    המשך יבוא או שלא.

    אהבתי

    1. לאחרונה עבר סערון לאוניברסיטה העברית לאחר ששמע שיש נקודות זכות על פעילות באם תרצחו.
      ברק מדינה מתודרך ע"י הק.ג.ב הציוני

      אהבתי

    2. לימור עדן שופוני – קאוצ'רית לסוכני מוסד ושב"כ, עובדת איתם על הדמיות בריאליטי קבוצתי במהלכן נבחר 'מאסטר מרעיל'. יש אומרים שהיא הממציאה האמיתית של המתכון של שרה.

      אהבתי

    3. יוסף וסערון סמוך קרה הגדול מקדמים ביחד תכנית לסיפוח נס ציונה לראשון לציון וכבר הקימו תנועה שתרוץ בבחירות המוניציפליות בשני הערים. בינתיים הם מאמנים את הבוטים של ביבי לקראת ביצוע הסיפוח.

      אהבתי

  6. לאור ההצלחה הגדולה הוציא סמוך קרה ג'וניור כרטיס ביקור של מאמן בוטים.

    אהבתי

כתוב תגובה להצועד בנעליו לבטל