היצור נראה מגעיל ביותר

כמו הפרשה של משהו צמיגי, שמנוני, דומה לג'ל בצבע כהה שרק תנועתו המתפרשת על פני השטח ומתאספת גרמה לנו לזהות אותו בכלל כייצור. אבל עלוה התעקשה לרחם עליו מהרגע שהמתורגמן, אנציקלופדיה מהלכת לחיים אורגניים ואנאורגניים בחלל, שהגדיר את היצור כיצור לא מסוכן מן המינים ה'מפגרים' (חסרי התודעה), אמר לנו שהיצור חולה או פצוע שאחרת לא היה מסתובב לנו בין הרגליים, כי יצורים כאלה בדרך כלל נחבאים סמוך למאגרי צמחיה או מיים מקומיים, ואמרה שצריך להביא אותו אל מקור המיים המקומיים אליו בדיוק היינו בדרך.
זה היה מקור, מעין מעיין או אגם קטן של מים גופריתיים שהרחצה בהם עשויה להיות טובה לגופים כמו שלנו. חפא שמע על המעיין הזה, והוא הכיר מים כאלה מפלנטה דומה שהיה בה, והמליץ לנו ללכת. הוא בעצמו נשאר לחכות לכחול שעומד לחזור סוף סוף בשעות הקרובות, ואנחנו הלכנו עם המתורגמן ולפי מה שהרגשתי, נלוו אלינו עוד אבל המימדים שלי לא היו ערוכים הבוקר לקלוט אותם. בכלל כל הדרך הורגשה צפופה מאד למרות שהעיניים ראו רק אותנו, ויצורים מן המינים 'המפגרים' שחלפו בדרך, רובם דמו קצת לארנבים, אבל כחולים כהים.
תהיתי אם יש בכלל חיים 'לא מפגרים' שגרים בכוכב הלבן הזה או שזה רק אנחנו, עם צבאותיו הרבים של הכחול שמאיישים את הכוכב כרגע. צבי אמר לי שהייתי צריך כבר לדעת מזמן שלתהייה שלי אין כל ערך, ובינתיים עלוה מצאה איזה פיסה של משהו שטוח, דק מכדי להיות אבן, קשה מכדי להיות שייך לאיזה שיח, אבל שכמוהו נראו פזורים על האדמה הלבנה הקשה, מלאת החדויות שלא רצוי ללכת עליה יחף. עזרנו לה לשים עליו את הייצור, מתאמצים שלא להקיא. בחורה מוזרה העלוה הזאת, שמתעקשת לשאול את חפא כל מיני שאלות מן העבר שלו, למשל אם הוא פגש את ההורים שלו אחרי שחזר לכדוה"א, ואיפה האהובה שלו והחבר שאיתם הוא נחטף בילדות נמצאים כעת, האם הוא לא מנסה לפגוש אותם, שאלות די מעניינות בעצם, אבל אנחנו, חברי חבורת הלוחמים הוותיקה, הפנמנו משלב מוקדם כאילו ברור שלא שואלים אותן.
היא גם התעקשה שהמתורגמן ילמד אותה לדבר לפחות את "השפות הראשיות", למרות שיש לנו את המתורגמן, ואת כולנו כבר ציידו בתרגומונים שצבי אמר לי שהוא בטוח שכמו עם החללית האורגנית* שלנו, גם הם נראים לו אורגניים והוא לא יתפלא אם כמוהם בוקעים מתרמיל כמו זה שיוצא מגבו של המתורגמן שלנו.

* על החללית האורגנית

הפוסט הקודם בקטגוריה