הסוף וההתחלה

אַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְנַקּוֹת.
דְּבָרִים לֹא
מִתְיַשְּׁרִים מֵעַצְמָם, אַחֲרֵי הַכֹּל.
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לִדְחֹף אֶת הֶחָצָץ
לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ,
כְּדֵי שֶׁהַקְּרוֹנוֹת עֲמוּסֵי הַגְּוִיּוֹת
יוּכְלוּ לַעֲבֹר.

מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהִתְלַכְלֵךְ
בַּפְּסֹלֶת וּבָאֵפֶר,
קְפִיצֵי מִטּוֹת,
זְכוּכִית מְנֻתֶּצֶת,
וּבְגָדִים מְגֹאֲלֵי דָּם.

מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לִגְרֹר קוֹרָה
כְּדֵי לִתְמֹךְ קִיר
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְזַגֵּג חַלּוֹן,
לְהַצִּיב דֶּלֶת מֵחָדָשׁ.

פוֹטוֹגֵנִי זֶה לֹא,
זֶה לוֹקֵחַ שָׁנִים.
כָּל הַמַּצְלֵמוֹת עָזְבוּ
לְמִלְחָמָה אַחֶרֶת.

שׁוּב נִצְטָרֵךְ גְּשָׁרִים
וְתַחֲנוֹת רַכֶּבֶת.

שַׁרְווּלִים יִשָּׁחֲקוּ
מֵרֹב הַפְשָׁלָתָם
מִישֶׁהוּ, מַטְאֲטֵא בְּיָדוֹ
עֲדַיִן יִזְכֹּר אֵיךְ זֶה הָיָה.
מִישֶׁהוּ יַקְשִׁיב
וְיָנוּד קַלּוֹת בְּרֹאשׁוֹ
אֲנָשִׁים עֲדַיִן טוֹחֲנִים עַל זֶה
זֶה כְּבָר מְשַׁעֲמֵם.

מִפַּעַם לְפַעַם מֵאַחֲרֵי הַשִּׂיחִים,
מִישֶׁהוּ עֲדַיִן חוֹפֵר
טִעוּנִים אֲכוּלֵי חֲלוּדָה
וְסוֹחֵב אוֹתָם אֶל עֲרֵמַת הַזֶּבֶל.

אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים
מָה שֶׁהָלַךְ פֹּה
צְרִיכִים לִפְנוֹת דֶּרֶךְ
לְאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים מְעַט
וּפָחוֹת מְמַעֵט
וּלְבַסּוֹף מְעַט שֶׁכָּמוֹהוּ כִּכְלוּם.

בַּדֶּשֶׁא אֲשֶׁר מַצְמִיחַ לְגֹבַהּ
גּוֹרְמִים וְתוֹצָאוֹת,
מִישֶׁהוּ חַיָּב לְהִתְמַתֵּחַ,
עָלֶה שֶׁל עֵשֶׂב בְּפִיו
מַבִּיט בָּעֲנָנִים.