"אני מבקש שלא תסתיר לי את השמש"

אמר דיוגנס לאיש שהציג את עצמו כאלכסנדר מוקדון, וזה, כולו התפעלות, אמר: "אם לא הייתי אלכסנדר מוקדון, הייתי בוחר להיוולד דיוגנס", והלך לו משם, עם כל הצלמים והכתבים.
כשהחשיך קצת ותשומת הלב ברחובות אתונה הוסחה אל מקומות אחרים, דיוגנס לבש את בגדיו החדשים שקנה באותו יום בבוקר בקניון של איזה מלון בפיראוס, וזחל אל המטוס והטייס שחיכו לו ליד הים, במקום מוסתר היטב.
בארמונו שבאי אחר, הרחק מאיי יוון, מוקף עצים טרופיים, סיפר ליפהפיה האקזוטית שחיכתה לו את חוויות היום:
"בא אלי איזה אחד היום, דפוק לגמרי אבל מה, דווקא מאלה שיש להם כסף, כי הוא היה לבוש מותגים בקלאסה מלכותית ומלא חברים מהתקשורת שרצו על ידו עם מצלמות, קשקש כל מיני קשקושים, אמר קוראים לו אלכסנדר משהו, שהוא קיסר העולם וכאלה, ועוד שאל אם אני מפחד ממנו. היה משעשע, עד שסילקתי אותו כי הוא הסתיר לי את השמש. יא אללה, איזה אנשים מוזרים יש באתונה הזאת."