הוא היה נהפך ברבות הימים לגורם זניח בהסטוריה היהודית-ישראלית-ארץ ישראלית.
במשך הזמן היו היהודים בעצמם עוזבים את הדת או מתמרדים נגד שלטון הכהנים, מקימים מסגרת אחרת, מוצאים אמונות חדשות, אולי מתבוללים.
בית המקדש היה נהפך לאתר הסטורי, ואולי היה עומד עד היום כמו המקדשים ביוון, הפירמידות במצרים ובמקסיקו, מושך אליו תיירים וארכיאולוגים.
היום היתה עומדת כאן מדינה שרוב הסיכויים שהיתה נקרית "יהודה" ולא "ישראל", אבל היא לא היתה דומה ליהודה של המתנחלים, אלא הרבה יותר נאורה, דמוקרטית ובעלת תרבות עשירה ושמחה, נשענת על יסודות הסטוריים איתנים, ללא טראומת שנים ארוכות של גלות, רדיפות, פוגרומים ושואות.
לא בטוח שה'יהודים' שהיו חיים בה היו מאד דומים לנו ומזכירים אותנו. אולי, את מי שנהיה בעתיד, אם נתגבר על הרשע הפנימי.
שבהרבה הוא נוצר מתוך הרגלם של היהודים להיות מפורדים ומפולגים, נרדפים ומפוחדים בקהילות קטנות, הרגל שהיה קיים בימי בית שני, אך בשל נסיבות הסטוריות, רק הלך והתפתח לדרגת אומנות.
מדינתינו גם היתה מתפרשת על שטח יותר רחב, היינו עם גדול יותר, גאה וחי בשלום עם סביבתו (שאולי היתה מחזיקה בדת אחרת מן האיסלאם, שקם תוך התחרות עם הנצרות שירשה כאן את מקומינו. מצד שני, אם היינו העם שמסוגל לדברים שתיארתי, יתכן שהנצרות לא היתה נוצרת או שהיא היתה, בהבדלים מסויימים, הדת שלנו.
פורסם היום גם במדור התגובות של "הארץ".
בלוג הצועד The VValker's blog 
ומיידך, כדי לצנן, מה שכתבתי כתגובה לכתבה אחרת בהארץ, על מנהיג ימין קיצוני בבלגיה שאינו אנטישמי, ועל הבעיה כביכול של ישראל לשתף איתו פעולה:
אין שום בעיה
גם עם היטלר היינו מסתדרים טוב, לו רק לא היה אנטישמי, לו רק היה מפנה את המשנה שלו כלפי מישהו אחר.
כל הכהאניסטים הגלויים והכהאניסטים בקריצה שיש פה, כל יצאני הנשק לדרא"פ של האפרטהייד ולמשטרים החשוכים ששררו בצ’ילה ארגנטינה וכו’.
כל מתכנני ומבצעי תכניות הרשע הכלכליות, שמשמידות פה את החלשים.
כל אלה שבונים את החומה בין "מדינת תל אביב החופשית ובנותיה" (בורגנים המרוצים ממדיניותו הכלכלית של ביבי אך אוהבים לקרוא לעצמם "שמאל") וממדרים מן המדינה והחברה את ה"לא מתאימים".
כל עושקי ורומסי העובדים-העבדים. כל אלה ש"לא רוצים נכים על יד הבית שלהם".
כל שונאי הזרים ואלה שסוגרים את התיק על אלימות נגדם מ"חוסר עניין לציבור". ואולי באמת זה לא מעניין את רוב הציבור.
וכל זה בלי להגיד מילה על הכיבוש וההתנחלויות, ועל הרעיונות הגזעניים שבתנ"ך ובדת.
לפעמים אני חושב שכל ההבדל בינ
אהבתיאהבתי
לפעמים אני חושב שכל ההבדל בינינו ובין גרמניה הוא שגרמניה היתה גדולה ועצומה מספיק כדי לבצע את תכניותיה. אנחנו עדיין קטנים.
כתבתי היום במקום אחר על כך שאם לא חרב בית המקדש, היינו היום עצומים וגדולים.
ואולי דווקא, אשרינו שנשארנו קטנים ועדיף שנישאר כך.
אהבתיאהבתי