"לא פעם אחת שאלנו את השאלה, למה נבחרנו דווקא אנחנו.
ואולי השאלה המעניינת באמת היא איך כולם הסכימו, מה היה בחפא שהיפנט את כל החבר'ה שהיו איתנו, לרצות לעזור לו לשנות את העולם, למרות שלא ידענו בדיוק איך אמורים כל הדברים שאנחנו עושים לשנות את העולם. עד לרגע האחרון הטלנו ספק.
אני לא בטוח שכולם רצו לשנות את העולם.
אני, כנראה, רציתי."
להסטוריה האלטרנטיבית יש, החל מיולי, גם פריקוול שבו כתבתי עד עכשיו 5 פוסטים. זה נכתב ב13/7.
הקיץ יוקד, בעונה כזאת יש כאלה שמחפשים מקום לבטל את היקום.
החללית ניתרה בין חיות חלל וחלליות רוקדות עד שהגיעה למעבר נסתר בין שני צוקים. והיו גם שירים, והיתה גם זאת, ב18 לחודש:
Wangoon
ידענו על הכחולות שהן באו מכוכב לכת רחוק למדי מכדור הארץ, אי שם בשפיץ הדרומי של הגלקסיה.
שמענו גם שלחפא היה סיפור עם אחת מהן, בזמן שהשתתף במלחמה הגלקטית שהיתה, בתור חלק מצוות לחילוץ שבויים.
כשראיתי את הכחולה שמעכשיו אקרא לה WANGOON כי ככה בערך שידרה לי הטלפתיה שלה כשהתעניינתי בשמה, הבנתי מה משך את חפא בנשים הכחולות.
אספנו אותה בתחנה השניה שהחללית ניתרה אליה אחרי ערפילי העבר. זה היה איזה כוכבון קטן, ששימש כתחנת המתנה ומעבר של נוסעי חלל וחלליות משא, כאלה יש הרבה. המתורגמן, שיש לו הכי הרבה שעות טיסה והיכרות עם מקומות כאלה, אמר שהוא רואה ידידה שלו בין המוני החייזרים המחכים לחלליות במשטח מחופה גג שאפשר בקושי לקרוא לו לובי. עוזר הטייס אמר שאין זמן עכשיו לידידות שלו, והספיק לנו החייזרים שרדפו אחרינו בגלל ה21 שעל המצח שלי. המתורגמן אמר שהיא גם לוחמת וכדאי לצרף אותה אלינו.
היא עמדה שם, כחולה לגמרי, בצבע עמוק מאד. ראש קרח, עיניים חתוליות מאורכות, פה ואף קטנים מאד.
גוף של אשה, ללא ספק.
לא לבושה כלום, חוץ ממחרוזת האבנים העגולות שעל צוארה.
רק במשולש הבולט בכחול היותר כהה שלו, היו שיערות.
כל היתר, פרווה משיית.
הדבר הכי סקסי שיש ביקום.
היא קלטה אותי מיד ומצאתי חן בעיניה. הכחולות עושות רק מה שהן רוצות.
הן מדברות רק בטלפתיה, לא משמיעות שום קול, רק כשהן…
ואיזה הנאה יש בצליל שהן משדרות.
כשחיבקתי אותה הרגשתי מבעד לפרווה הנעימה, הרכה, את הגוף החזק, הבריא שלה. הכחולות מגינות על עצמן. יש זכרים בכוכב שלהן, אבל בהם הן משתמשות בעיקר להפרייה (וגם את זה הן מסוגלות לעשות אחת עם השנייה, וכך הן מעדיפות בדרך כלל!),כלומר, הן מסוגלות להזדווג גם איתם בשביל סקס, אבל הזכרים האלה הם בשבילן רק חלק מן האוסף. שאלתי את עצמי מה הזכרים המסכנים האלה עושים עם החיים שלהם.
היו שעות שWangoon היתה עם המתורגמן. פעם אחת היתה גם עם סטולי הגנוב. עוזר הטייס ושני הלוחמים בכלל לא התעניינו בנקבות, נדמה לי שהם התעניינו אחד בשני.
בכל פעם שהיא היתה עם מישהו, כל החללית הרגישה ורעדה מעוצמת הצליל.
רוב הטיסה, היא היתה איתי, גם כשנכנסה החללית בין המצוקים.
החייזרית הראשונה שלי.

אתה כתבת?
בלוג יפה…מוזמןמוזמנת לשלי=]
אהבתיאהבתי
לא, לא אני כתבתי. זה אח תאום שלי כתב.
אהבתיאהבתי
סתם שיקרתי. לא רציתי להגיד שאנחנו שלישייה, וזאת האחות התאומה שכתבה.
תמיד סיפרתי לכולם שאין לי אחות.
אהבתיאהבתי
ומיידך, כדי לצנן, מה שכתבתי כתגובה לכתבה אחרת בהארץ, על מנהיג ימין קיצוני בבלגיה שאינו אנטישמי, ועל הבעיה כביכול של ישראל לשתף איתו פעולה:
אין שום בעיה
גם עם היטלר היינו מסתדרים טוב, לו רק לא היה אנטישמי, לו רק היה מפנה את המשנה שלו כלפי מישהו אחר.
כל הכהאניסטים הגלויים והכהאניסטים בקריצה שיש פה, כל יצאני הנשק לדרא"פ של האפרטהייד ולמשטרים החשוכים ששררו בצ’ילה ארגנטינה וכו’.
כל מתכנני ומבצעי תכניות הרשע הכלכליות, שמשמידות פה את החלשים.
כל אלה שבונים את החומה בין "מדינת תל אביב החופשית ובנותיה" (בורגנים המרוצים ממדיניותו הכלכלית של ביבי אך אוהבים לקרוא לעצמם "שמאל") וממדרים מן המדינה והחברה את ה"לא מתאימים".
כל עושקי ורומסי העובדים-העבדים. כל אלה ש"לא רוצים נכים על יד הבית שלהם".
כל שונאי הזרים ואלה שסוגרים את התיק על אלימות נגדם מ"חוסר עניין לציבור". ואולי באמת זה לא מעניין את רוב הציבור.
וכל זה בלי להגיד מילה על הכיבוש וההתנחלויות, ועל הרעיונות הגזעניים שבתנ"ך ובדת.
לפעמים אני חושב שכל ההבדל בינ
אהבתיאהבתי
לפעמים אני חושב שכל ההבדל בינינו ובין גרמניה הוא שגרמניה היתה גדולה ועצומה מספיק כדי לבצע את תכניותיה. אנחנו עדיין קטנים.
כתבתי היום במקום אחר על כך שאם לא חרב בית המקדש, היינו היום עצומים וגדולים.
ואולי דווקא, אשרינו שנשארנו קטנים ועדיף שנישאר כך.
אהבתיאהבתי