סטולי הגנוב, המתורגמן הטייס ועוזרו נראו לי מתוחים.
שאלתי אותם למה והם הסבירו לי שאנחנו מתקרבים אל משהו קשה.
כדי להיחלץ סופית מחלל שלטונה של קואליציית האופל אנחנו צריכים לעבור בין שני רצפים ענקיים של שדות כבידה טבעיים, מהארוכים ביותר שיש בגלקסיה.
הם הסבירו לי שהכח של שדות כבידה משפיע על הכל, גם על המדיטציה. בייחוד אם נמצאים בין שני שדות ענקיים. כשנהיה שם, יקשה מאד לנקוט באמצעים הרגילים, בטכניקות הרגילות של העלמת היקום והחזרתו, בלתי אפשרי לנתר.
מצד שני, המרחב שדרכו נעבור בין שני שדות הכבידה הוא כמו שטח מת בשביל שלטונות האופל, כמו מעבר נסתר בין שני צוקים. במרחק שאליו הגענו, אין דרך אחרת לצאת מתחום השליטה שלהם בלי להיחשף אליהם, חוץ מאשר להיכנס לחור שחור, ולכך החללית שיש לנו לא בנויה, או לנתר באמצעות מדיטציה שזה דבר אפשרי, ויכול בתיאוריה להביא אותנו רחוק יותר ממה שהחללית הזאת בנויה. אבל אף אחד בחללית, חוץ מהמתורגמן והכחולה, לא מספיק מנוסה בזה וצריך שכל נוסעי החללית יהיו מנוסים מאד בניתורי מדיטציה בשביל שדבר כזה יצליח.
אנחנו גם לא יכולים לחזור אחורנית, וכרגע כל יציאה אחרת מתוך הערפילית שבתוכה אנחנו מסתתרים כעת, תחשוף אותנו.
הערפילית הזאת, שאליה הגענו בניתור האחרון, נמצאת קרוב לאזור הגבול, ובו ישנם הכי הרבה סורקים.
כשנהיה בין שדות הכבידה המנועים של החללית יצטרכו להיות מופעלים בשיא המהירות, כדי שלא ילכוד אותנו הכוח של אחד מהם. מצב זה, ביחד עם ההשפעה הבלתי נמנעת של שדות הכבידה, עלול לגרום לנו הזיות ולזרוק אותנו, בלי שתהיה לנו שליטה, לעולמות מוזרים החבויים בתוך הזמן שלנו.
אם נעבור את זה בשלום, נגלה שהמרחק אל מחוץ לטווח שלטון האופל קצר מאד, פחות משנת אור.
זה אחד מן המצבים בטיסות חלל, שבו כולם מתפללים. כל אחד למה שהוא מאמין בו.
ראיתי שאפילו המתורגמן מתפלל.
הכחולה תפסה אותי, ושידרה לי שאני לא צריך לחשוב על זה בכלל ולא לדאוג לכלום.
היא הובילה אותי אל החדר שלה.
החללית נכנסה אל בין המצוקים.
בלוג הצועד The VValker's blog 
יש לך כאן צבעים, חבל על הזמן, זה כמו לכתוב על גלידת משמש.
אתה יודע, הבעיה המתעוררת בסוג תנועה כזה כמו שאתה מציע כאן, היא אורך החללית, בגלל הבעיה הזו, לעולם לא תשמע על מישהו שעשה את הדרך הזו פעמיים,
בתאוריה הכל טוב ויפה, בתכל’ס, מה שקורה, החללית הולכת ומתארכת, כאשר בתא הפיקוד משוכנעים שהמעבר הסתיים, הזנב רק מתחיל להיכנס.
אהבתיאהבתי
ואללה תודה. גלידת משמש זה טוב.
החללית בסיפור הזה לא נכנסת פנימה אלא עוברת בין שני שדות כאלה, בתוך אזור ’חופשי’ שבו היא מושפעת מהם אך לא עד הסוף.
אבל ההנחה של ההסטוריה האלטרנטיבית שלי היא שיש כאן מפגש עם תרבויות שבאיזשהו שלב הן מצאו פתרון לבעיה הזאת שאנחנו אפילו עוד לא התחלנו או אולי לא מסוגלים, במבנה התכנוּת של המוח שלנו, לחשוב עליו, ולפי הסיפור שלי זה קרה, בדרך שהסבר לה עוד לא מצאתי בגלל המוח המוגבל שלי כבן אנוש וכו’, כשהם היו מוכרחים לעשות את זה כדי לשרוד, וטיסות בכיוון הזה בעולם שלהן לא חייבות להסתיים במצב שבו הנוסע נאלץ להעתיק את מגוריו ל"בית הפסטה" המקומי (פסטה גם לא הולכת טוב עם גלידת משמש).
אהבתיאהבתי
איזה סיבה יש לצאת למסע אם לא להעתיק מגורים ? אם הנווט מוצלח במיוחד ומצליח לשמור על הנתיב המדויק בין שתי שדות הכבידה, הוא כאילו דן את החללית לכליאה בשום מקום.
בקיצור יקירי, ההסטוריה האלטרנטיבית שלך היא היסטוריה של חמקנות והמנעות מקרב, נראה שאתה שבע רצון מהקיום של כוחות האופל, כל עוד אפשר להתחמק מהם כמובן.
אהבתיאהבתי
כמו שאמרנו, מיליטנט.
א. למה?
ב. אתה רואה יותר מדי סרטים אמריקניים. לפעמים צריך להתחמק כדי להישרד, וזה המצב בשלב הנתון ביחסי הכוחות שבהסטוריה האלטרנטיבית, בין החללית הקטנה שלנו ובין כוחות האופל השולטים על הגלקסיה. למות סתם זה לא חכם.
אהבתיאהבתי
זה גם לא חכם להתרכז רק בהתחמקות, בסופו של דבר החללית תתפס ושלום על ישראל. אם צריך להתחמק, אז מתחמקים, ואולי צריך להקדיש לכך את מירב האנרגיה והכוחות, אבל יש בטח כמה בטלנים בספינה בעלי תפקיד לא מוגדר שרק מסתובבים בין הרגליים ומפריעים, למה שלא תקצה להם איזה חדרון ותטיל עליהם לחפש דרכים להביס את כוחות האופל ?, אם לא יועיל, לא יזיק.
אהבתיאהבתי
למה אתה פסימי כזה? אולי החללית לא תיתפס, ואולי "הבטלנים שמסתובבים בין הרגליים ומפריעים" מכירים יותר תחבולות ממה שנדמה לך, וזאת הסיבה שמחזיקים אותם בחללית?
אהבתיאהבתי