ערפילי העבר

החלל היה אטום וסמיך, בקושי נראו דרכו כוכבים.
התברר לי שאנחנו טסים בתוך ענן אבק קוסמי, והוא הלך ונעשה סמיך, דרך המסך שהראה את כל מה שנמצא בחוץ.

המתורגמן הסביר שעדיין לא יצאנו מהשטח העויין, והדרך הטובה ביותר להסוות אותנו היא להיכנס אל תוך עומק האבק. המתורגמן היה טייס מנוסה, אך ידעתי שבשלב כלשהוא נצטרך למצוא מקפצות חלל, ותהיתי אם יש סיכוי שמישהו החביא מקפצות כאלה בתוך האבק.
כמו כתשובה, התחילו להגיע צלילים מאי שם. לא שמעתי אותם באוזניים. גם אי אפשר להגיד שחשתי אותם בגוף. מין ידע חיצוני היה לי, שהם ישנם. הם היו נעימים מאד, למרות שהם דמו די מעט לאיזה שהם צלילים שפעם שמעתי. היה בהם משהו שהרגשתי שהוא סוחף, לא אותי, אלא את אותו משהו שששמע אותם בפעם הראשונה, אבל הוא קשור אלי. לא בחללית, אבל גם לא מחוץ לה. אי אפשר היה לקבוע איפה הדבר הזה נמצא.
אחר כך הצלילים הגיעו גם אל הגוף המוכר שלי, ועטפו אותו בהרגשה נעימה. השתדלתי לא להירדם. פתאום החללית נדחפה קדימה.
ושוב היינו בתוך חלל מלא כוכבים, ממול ראינו את קצהו של ענן האבק, מוקף אור שהזכיר דמדומי ערב.



הצלילים המשיכו להישמע, הם היו רבים יותר, והבנתי שאנחנו נמצאים קרוב מאד לתחנת ממסר קוסמית של צלילים כאלה.
התברר לי שאכן כך, ושהצלילים הם סוג של מוסיקה, המשודרת על ידי משהו שהוא כמו תחנת שידור מחתרתית, הממוקמת באיזור חופשי משליטת קואליציית האופל, ומשדרת הדהודים של מרד אל העולמות הנמצאים עדיין תחת שליטת האופל.
לתחנה הזאת היה גם שם, משהו שתרגומו הוא בערך "ערפילי העבר". זה השם שבו קוראים כאן לענני האבק דרכם עברנו, במרחק 1600 שנות אור מכדור הארץ, בו הם מוכרים תחת השם "ערפילית ראש הסוס".