חוֹלֵף בַּדְּרָכִים בְּדִמְדּוּמֵי זִכָּרוֹן שֶׁל אֲחֵרִים מַפְצִיעַ. מִתְבַּצֵּר בְּחַיִּים מִשֶּׁלִּי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ. חַי בָּעוֹלָם וְנִמְצָא בּוֹ זְמַנִּית בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. צוֹעֵד לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים צְעָדַי לֹא נִרְאִים לֹא נוֹגְעִים מַשְׁאִירִים עִקְּבָהּ קַלָּה עַל פְּנֵי חֹל הָעוֹלָם. בַּמֶּרְחָב, מִסָּבִיב, מַקְהֵלַת הִדְהוּדִים אַחֲרַי הֵם חוֹזְרִים תְּרוּעַת מַחַץ אַךְ הַשִּׁיר לֹא נִשְׁמַע. כְּמוֹ אָקוֹרְד שֶׁל הַבְטָחָה לְעוֹלָםהמשך לקרוא "*"
