הייתי שוכב על שמיכות ישנות,

ואולי עלים יבשים, ידיים היו מעסות אותי. הקצתי מתוך תחושה איומה, כאילו החיים שלי הולכים וכלים, דיכאון ענק וסופני, כאילו השיג אותי עכשיו מה שתמיד הכרתי אך זרקתי לפינות. כעת אין יותר פינות. הכל אותו ריק חסר כל ערך, זהו המצב האמיתי. לאן נלך עכשיו? אולי מוטב לא לקום, לא ללכת. מאין באו לי מחשבותהמשך לקרוא "הייתי שוכב על שמיכות ישנות,"

דרג: