לֹא לָתֵת יָד לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה וּלְהִטָּהֵר מִכָּל רֶגַע שֶׁנָּתַתִּי בִּגְלַל הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ טַעַם בְּבִנּוּיָהּ. הַנַּעַר הַהוּא שֶׁהָיָה בְּיֵשׁוּתִי צָדַק מִכֻּלָּם כְּשֶׁכָּתַב אֶת הַסִּסְמָאוֹת עַל תַּרְמִילֵי בֵּית הַסֵּפֶר, מַחְבָּרוֹת וְקִירוֹת מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן הַבְּרִית הִיא עִם הַשָּׂטָן, מֵרֵאשִׁיתָהּ לְהִטָּהֵר מִכָּל רֶגַע שֶׁנָּתַתִּי לְמִכְבָּסוֹת הַמּוֹחַ שֶׁבִּפְעֻלָּה יוֹמְיוֹמִית. כָּל עוֹד אֲנִי חַי כָּאן לְהִתְפַּלֵּל לִהְיוֹת אֶבֶןהמשך לקרוא "שבועה 2"
ארכיון קטגוריות: שירת הצועד
שיר (16.2.6)
אֱנִי הוֹלֵךְ יָחֵף אַל תּוֹךְ הַחוֹשֵׂךְ הַצּוֹעֵד בְּנַעֲלָיו הַגְּדוֹלוֹת בְּגַבִּי, מֵאֲחוֹרַי, מִצְּדָדַי כְּמוֹ יֵשׁוּת לֹא מֻכֶּרֶת שֶׁנּוֹלֶדֶת מִתּוֹכִי זֶה לֹא אַנִּי זֶה יָם עָמֹק יָם קַדְמוֹן וְיוֹם אֶחָד הוּא יִבְלַע אוֹתִי. כְּבָר מִלִּים רַבּוֹת הִתְרוֹקְנוּ אֵל תּוֹךְ אָבְדָן מַשְׁמָעוּתָן שֶׁנֶּאֶמְרוּ נֶאֶמְרוּ וְשֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ לֹא יֵאָמְרוּ הַזְּמַן קָצַר, הַמְּלָאכָה מְרֻבֶּה עֵת לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת
הצועד/31805
הוֹלֵּך אֲנִי בְּדֶרֶך שֶמְחַבֶּרֶת בֵּין בתיהן שֶל אהובותי זכרונן שֶל אהובותי הוּא הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אֲנִי קַיָּם הֵן זוֹכְרוֹת אוֹתי גַּם אִם הֵן לֹא הוֹלְכוֹת לְיָד ביתי יֵש הַרְבֵּה דְּבָרִים שהם אינם פְּתוּרים מִן הַסְּתָם לא ייפתרו לְעוֹלָם אבל יש דְּבָרִים שֶמִתְגַּלִים לי באקראי עִם הַשָנִים גם בִּילְלַת זְאֵבִים אֲדוּמִים.
*
חוֹלֵף בַּדְּרָכִים בְּדִמְדּוּמֵי זִכָּרוֹן שֶׁל אֲחֵרִים מַפְצִיעַ. מִתְבַּצֵּר בְּחַיִּים מִשֶּׁלִּי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ. חַי בָּעוֹלָם וְנִמְצָא בּוֹ זְמַנִּית בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. צוֹעֵד לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים צְעָדַי לֹא נִרְאִים לֹא נוֹגְעִים מַשְׁאִירִים עִקְּבָהּ קַלָּה עַל פְּנֵי חֹל הָעוֹלָם. בַּמֶּרְחָב, מִסָּבִיב, מַקְהֵלַת הִדְהוּדִים אַחֲרַי הֵם חוֹזְרִים תְּרוּעַת מַחַץ אַךְ הַשִּׁיר לֹא נִשְׁמַע. כְּמוֹ אָקוֹרְד שֶׁל הַבְטָחָה לְעוֹלָםהמשך לקרוא "*"
שירי טיולים, 28/3/05
לְאֹרֶךְ רְחוֹב אַרְמֵנִי אִישׁ מִלְּבַדִּי אַיִן. חוֹמָה מִכָּאן, חוֹמָה מִכָּאן. אִם אֵעָלֵם פֶּתַע רַק חַמָּה שֶׁל צָהֳרַיִם תִּהְיֶה עֵדָה. אֲפִלּוּ הִיא זָרָה כָּאן עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ. שְׁתֵּי דַּקּוֹת לִפְנֵי הוּא הָיָה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.
הצועד/ משירי חזרה לתיכון
א. מבט על תמונת מחזור ישנה בְּמִסְגָּרוֹת ישָנוֹת פָּנִים חֲמוּרוֹת, מַבְטִיחוֹת לשַחֵר לְטֶרֶף הָעוֹלָם בְּשָחֹר-לָבָן. הַכֹּל נָקִי מִכְּבָר מִמִשְקְעֵי הַיַּלְדוּת, חָלְפוּ עָבְרוּ. הַתְחָלוֹת חֲדָשוֹת צְּלוּלוֹת כִּבְּדֹלח שֶל הַזְּמַן הַמְבֻגָּר. לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹד זְּמַן מְבֻגָּר כָּזֶה חֲכָמִים הָיוּ הַצַלָמִים שֶיָדְעוּ לְהַקְפּיא אֶת הָרֶגַע. הָטֶרֶם שֶבֵּין מַה שֶהָיָה וּמַה שֶלֹא יִהְיֶה. ינואר-יוני 2005 ב. כְּמוֹ הָאֲדָמָההמשך לקרוא "הצועד/ משירי חזרה לתיכון"
עוד פסק זמן ספרותי
אולי הייתי בגלגול הקודם שלי יכול להיות להיות יכול גם בגלגול הבא. בגלגול בזמן אפשר דברים אלה יתכנו. (נכתב בהשראה וכתגובה בפוסט של שדות)
