ארכיון קטגוריות: הצועד בנעליו

הדברים שאני אכתוב כעת אינם נשענים על שום מקור, וצריך לקחת אותם בזהירות. הם נשענים על תחושה בלבד, ויכול להיות שהיא צודקת, יכול גם להיות שהיא מוטעה. אבל שמענו כבר על כל מיני דברים, חלקם מוזרים יותר. נפתח בזה שהרצח קרה בעיר אוסלו. הרוצח היה, כך סתם, ימני קיצוני, עובדה שהשביתה, אך לא לזמן רב,המשך לקרוא "האם קיים אינטרנציונל ימנוני?"

מישהו כבר התלונן בטוויטר, על כך שכולם מקטרים על חוק החרם (ימ"ש), במקום להגיד תודה על ההזדמנוית לשנינויות, שהחוק הזה סיפק. דומה שאין המחשה טובה יותר לכך שהשמאל, או יותר נכון – המגזר האחוס"לי, ובעיקר חלקו השנון שגולש בטוויטר, מתחיל להכיר בכך שהוא הפך להיות היהודי האמיתי במדינה הזאת שהוא הקים ליהודים, שפעם הוא, אוהמשך לקרוא "להחרים, ולו רק למען חופש הביטוי"

סרטון שהופץ בפייסבוק (והוסר כמה פעמים כ"פוגעני", ותודה לניתאי פרץ שהעלה אותו שוב) מראה כמה אלימות נדרשה לשוטרי משטרת ישראל ביתנו, ביום סיפוח אל-קודס (מזרח ירושלים) האחרון, כדי להשתלט על ל' (שמו המלא הוסר על פי בקשתו מבלוגרים), צעיר אמריקאי קצת פרובוקטיבי, אבל בהחלט לא אלים כמו הכהנאצים שהתפרעו שם בחסות המדינה וראש שתי העריםהמשך לקרוא "שוטרי ישראל, בעוז ובגבורה, משתלטים על צעיר מסוכן. סרטון שחייבים לראות ולהפיץ"

רגליים קרות: שקלול זהיר של נתוני ההשמטה מגיוס שנמסרו מאז במשך השנים, יספיק כדי להעריך, אם ננכה מתוכו את החרדים ואפילו אם נספור רק את היהודים, שקיימים קרוב למאה אלף מושמטי צה"ל – אוכלוסיה שאילו התארגנה על בסיס מכנה משותף זה שלה, היתה יכולה להכניס כמה מנדטים טובים לכנסת כמפלגת מושמטים חילונית. אף על פיהמשך לקרוא "רגליים קרות, הממשלה למען הפשע, הפגנה היום, שוב שירות להארץ וביומטרי"

אנחנו לא יודעים אם דמותו של משה היתה אמיתית, כמו שאין לנו מימצאים ארכיאולוגיים שיכולים להעיד אם היתה באמת פרשת אל-תחריר עברית כזאת במצרים, ואם התרחש משהו, איך הוא התרחש באמת. כל זה גם לא חשוב, כמובן. חשוב הוא מה שהצטבר בקאנון הזכרון האידיאי-ההסטורי, ומבחינה ספרותית-פסיכולוגית מעניין גם איך בונה הזכרון המדומיין הזה את הדמויותהמשך לקרוא "ביד חזקה וחירות: דמות האב והבן ביציאת מצרים"

אל יזהר אשדות נודע לי שאתה עומד להופיע בשבוע הבא באוניברסיטת באר שבע, ב'מופע הוקרה למילואימניקים', שהכניסה אליו תותר רק למי שנושא איתו תעודת מילואים, כלומר, רק מי שעשה צבא. אני זוכר את עצמי לפני שנים רבות, סטודנט שנה א', שזה עתה הושמט משירות צבאי בנסיבות שלא היו ברורות לי כל כך, לא בטוח שהןהמשך לקרוא "מכתב פתוח אל יזהר אשדות"