ארכיון קטגוריות: הנוסע בזמן

כן, בהחלט זו היתה השתלטות, שהדהימה גם אותנו. בשעות הבוקר, עדיין הלכו וסגרו עלינו הג'יפים הלבנים בטבעת חנק שהתחילה מאז הזריחה. האנשים שבתוכם, כולם בתלבושת לבנה ומשקפיים כהות, כבר לא פחדו להראות את עצמם ולצאת להסתובב בשטח, יודעים שאנחנו לא חמושים. בשעה 11 התחילו לנוע בין הג'יפים, מכיוון הצד הישראלי, רכבים מצבע אחר. מבצע "אמבטיה"המשך לקרוא "משתלטים על העולם"

תוך כדי עיון חוזר בפוסטיי הישנים, גיליתי שכבר כתבתי פעם על זמן אפשר. לטובת הקוראים החדשים, שקוראים את ההסטוריה האלטרנטיבית, המתרחשת כולה בזמן זה, אני מעלה בפעם השנייה את הפוסט ההוא, מאוקטובר. חפא היה אומר לנו שזה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד. אותו לימדו במקום הרחוק ההוא, שיש גם זמן נוסף: זמן אפשר.המשך לקרוא "כמה מלים על "זמן אפשר""

אחרי ההלוויה נסעו כולם לבקר את המשפחות והארצות הישנות שלהם בחוץ, וקיבלו אישור מחפא להיות בחוץ שבוע. חפא בעצמו חזר מוקדם למחנה. גם צבי חזר אחרי שלושה ימים, והספיק להביא דרישת שלום מן ההורים שלי, שגרו בשכנות להורים שלו במגדל היוקרתי "מצפה יער 27" אליו עברו שתי המשפחות לאחר שהבתים הקודמים הפכו להיות חלק מןהמשך לקרוא "מוקפים על פלנטה ושמה כדור הארץ"

כשבאנו למחנה, מצאנו את כולם עומדים המומים. הם אפילו לא שמו לב שבאנו מן החוץ. כדורי האש, שנורו על המחנה משלושה כיוונים בלתי מזוהים, הן בצד הישראלי והן בצד המצרי, נבלמו בדרך כלל באויר על ידי הגג השקוף שאותו סיימנו למתוח מעל למחנה זמן קצר לפני הנסיעה. אולם הגג לא כיסה הרמטית את כל אזורהמשך לקרוא "פוסט עצוב לזכרם של דברים אמיתיים"

הכחול או מי שחפא כינה אותו השליט של החלל נראה בסך הכל כמו עין קטנה רוטטת, או כמה קוים כחולים רוטטים שבהצטרפותם יצרו צורה של עין, והיו מופיעים ומתעמעמים בעלטה הכהה במיוחד שאפפה את השולחן, אם ניתן לקרוא ככה לתחום המאורך שנראו בו כמו קוים מלבניים דקיקים מאד, כמעט בלתי נראים, שבו היו נמצאים מנהיגיהמשך לקרוא "נוואמיס"

לאט לאט גם זיהיתי דמויות, וכאשר חפא דיבר וסיפר עליהן, ידעתי על מי הוא מספר. ידעתי כבר שהם ותיקים מאיתנו כמעט במיליארד שנה. את כל השלבים שאנחנו עוברים כעת, הם כבר הספיקו לשכוח. בשביל רובם אנחנו בעל חיים בפלנטה לא מעניינת, נידחת, שגם המחצבים בה הם לא משהו. לכל היותר, אנחנו ילדים מפגרים בשבילם. הםהמשך לקרוא "עלטת מרחב (2)"

היה חושך ממין שלא נתקלנו בו. לא בדיוק חושך, משהו שקשה להגדירו, כי לא ראינו מעולם דבר כזה קודם. מעין עלטה שקופה או חלולה, עלטת מרחב כזו, שלאט לאט התברר לנו שהיא סוג של תאורה. תאורה שאינה בנויה להרגלים שלנו. ולהתרגל אליה, דומה היה שלוקח לנו שעות רבות, אולי ימים, ואולי כלום. זמן שאין להגדירו.המשך לקרוא "עלטת מרחב (1)"