לימודיו של חפא בבית הספר של התבונה הגלקטית הופסקו בטרם-מועד. מלחמות שאף פעם לא די להן גם בעומק היקום טומן הסוד, הגיעו עד סמוך למערכות שבהן ממוקם בית הספר, ומישהו במנגנון ניהול הפדרציה החליט שגם תלמידים ומורים של בית הספר, שהיו עד כה פטורים מגיוס למלחמות, יגוייסו. חפא דווקא שמח להתגייס, וביחד עם מורהו הבכיר,המשך לקרוא "הפדרציה הבין-פלנטרית (2)"
ארכיון קטגוריות: הנוסע בזמן
הפדרציה הבין-פלנטרית (1)
היא תוצר של חיבור של ממלכות ותרבויות עתיקות בכמה מיליוני שנים מהתרבות האדמית על כדור הארץ.הישויות שמרכיבות אותה הן בעלות נפח מוח ויכולת קליטה שונים ומפותחים משל הקוף הסמי-אדמי, ישות "לא מעניינת" בכפתור כחול אחד, די נידח ביחס למרכזי התרבות של הפדרציה, הסמוכים למרכז הגלקסיה, איפה שהתחילו החיים ביקום.(ותודה לצבי, שבלעדיו לא הייתי מגיע לניסוחיםהמשך לקרוא "הפדרציה הבין-פלנטרית (1)"
הסתבר שהמצב לא קל כל כך
כמו שהוא היה נראה לנו בהתחלה. קואליציית האופל הגלקטי אכן הובסה, וכוחותיה היו עסוקים בהסתלקות מן המערכות שהשתלטה עליהן, מן הסתם חזרה אל בורות האופל שבמרכז הגלקסיה. אל בתי הספר העתיקים של התבונה האפלה, משם צמחה. אבל לא כל הישויות שהשתתפו במרד נגדה, הסכימו לקבל מחדש את מנהיגותו של השליט הכחול, זה שבהבטחתו היה תלויהמשך לקרוא "הסתבר שהמצב לא קל כל כך"
אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת
הרגע, אותו רגע שאין להימנע ממנו, שבכל טיסה ממוצעת הוא קורה כמה וכמה פעמים. רגע הטוויסט, ה"חטאפה הכוללת". אצלי זה מורגש כמו דחיפה באיזור הרגליים. ואולי הרגליים שלי דוחפות את האויר, הופכות אותו לסילונים משתגרים, ואז הכל זז פתאום ומתעדכן אל מימד אחר. אומרים שלא מורגש המרחק, אבל אני מרגיש את הרגע שבו החללית עושההמשך לקרוא "אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת"
12.5.99
שירה ותרגום Sheriot B 2
Anything. After, a consciousness. After, a flow And seas became days and moons turn for mounts. And years had been already counted. And myths yet had preserved the knowledge. An Idol. After, milions of forgotfulnesses Myths already did not say anything. Wearinesses Awakenings Creations And frameworks had preserved what was left to preserve. Rules. Forהמשך לקרוא "שירה ותרגום Sheriot B 2"
גאות באפלה
היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה. צבי נעלם פתאום. קראתי לו,המשך לקרוא "גאות באפלה"
