ארכיון קטגוריות: בלוגים מן העשור הקודם

כמו הפרשה של משהו צמיגי, שמנוני, דומה לג'ל בצבע כהה שרק תנועתו המתפרשת על פני השטח ומתאספת גרמה לנו לזהות אותו בכלל כייצור. אבל עלוה התעקשה לרחם עליו מהרגע שהמתורגמן, אנציקלופדיה מהלכת לחיים אורגניים ואנאורגניים בחלל, שהגדיר את היצור כיצור לא מסוכן מן המינים ה'מפגרים' (חסרי התודעה), אמר לנו שהיצור חולה או פצוע שאחרת לאהמשך לקרוא "היצור נראה מגעיל ביותר"

כמו שהוא היה נראה לנו בהתחלה. קואליציית האופל הגלקטי אכן הובסה, וכוחותיה היו עסוקים בהסתלקות מן המערכות שהשתלטה עליהן, מן הסתם חזרה אל בורות האופל שבמרכז הגלקסיה. אל בתי הספר העתיקים של התבונה האפלה, משם צמחה. אבל לא כל הישויות שהשתתפו במרד נגדה, הסכימו לקבל מחדש את מנהיגותו של השליט הכחול, זה שבהבטחתו היה תלויהמשך לקרוא "הסתבר שהמצב לא קל כל כך"

בדיוק היום, לפני שלוש שנים, כתבתי את התגובה המשמעותית הראשונה שלי תחת הניק "הסטוריון מצעד המחץ" (אז ההסטוריון היה עם י'). זה היה בתגובה לפוסט של מתמחה בפסיכיאטריה (שהיתה אז גם עורכת של כתב עת ספרותי), שלאנשים היתה הרגשה שהיא יותר מדי הסניפה את המערכת לוורידים ולנשמה. לי המקום שבו היא עבדה התקשר עם אירועהמשך לקרוא "איך שהזמן עובר…"

הרגע, אותו רגע שאין להימנע ממנו, שבכל טיסה ממוצעת הוא קורה כמה וכמה פעמים. רגע הטוויסט, ה"חטאפה הכוללת". אצלי זה מורגש כמו דחיפה באיזור הרגליים. ואולי הרגליים שלי דוחפות את האויר, הופכות אותו לסילונים משתגרים, ואז הכל זז פתאום ומתעדכן אל מימד אחר. אומרים שלא מורגש המרחק, אבל אני מרגיש את הרגע שבו החללית עושההמשך לקרוא "אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת"

היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה. צבי נעלם פתאום. קראתי לו,המשך לקרוא "גאות באפלה"