ארכיון קטגוריות: בלוגים מן העשור הקודם

הרגע, אותו רגע שאין להימנע ממנו, שבכל טיסה ממוצעת הוא קורה כמה וכמה פעמים. רגע הטוויסט, ה"חטאפה הכוללת". אצלי זה מורגש כמו דחיפה באיזור הרגליים. ואולי הרגליים שלי דוחפות את האויר, הופכות אותו לסילונים משתגרים, ואז הכל זז פתאום ומתעדכן אל מימד אחר. אומרים שלא מורגש המרחק, אבל אני מרגיש את הרגע שבו החללית עושההמשך לקרוא "אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת"

היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה. צבי נעלם פתאום. קראתי לו,המשך לקרוא "גאות באפלה"

צבי הסתובב בחדר הגדול שבו היינו ישנים על מזרונים או על שמיכות שנמצאו באחד הארונות, ולמרות שהחושך היה מוחלט הוא שם לב שאני לא ישן. הוא שאל אם אני רוצה לטייל איתו בחוץ. כוכבים שהאירו מקדם וימשיכו להאיר לנצח, הזכירו לי ששוב חזרתי אל הלילה של כדור הארץ, אחרי שנים שלא הייתי כאן, מי ידעהמשך לקרוא "לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה."

להקת ש.מ.מ.ל. התלהבתי! https://www.youtube.com/watch?v=-_V5qMlmqgk

שבא ברגע האחרון, כשהמסך הנה ויורד סופית על התודעה, שכבר השלימה עם כך שעד הסוף היא לא תקבל את מה שכבר החזיקה בו בזמן שהאור הבהיר שרר בעולם, עד הסוף הוא יישאר בלי היכולת לודא שכל מה שהוא זוכר אכן היה אי פעם, בלי פתרון לשאלה מה הוא עושה כאן, בפינה הזאת של העולם, תקועהמשך לקרוא "כמו ניצוץ"

רְחוֹקִים אָנוּ כְּבָר מְאֹד מִזְמָּן הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיִינוּ כֻּלָּנוּ אֶחָד כֹּחַ נִזְרָקִים וְנִזְרָקִים אֲנַחְנוּ אֵל פִּנּוֹת הַיְּקוּם הַהוֹלְכוֹת וּמִתְרַחֲבוֹת וּכְבָר לֹא מִתְגַּעְגְּעִים יֵשׁ וּבְאֵיזֶה פָּעָם שׁוֹטֶה מִתְרוֹנֵן יִנְסֹק בַּמִּלִּים לִגְבָהִים יִתְהֶה אֵל הַגָּלַקְסְיוֹת לְנַסּוֹת לְחַבֵּר אוֹתָן כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ הָאָרוֹן שֶׁלּוֹ נִמְצָאוֹת בֵּין הַסְּפָרִים C 2002 עֲדָרִים שֶׁל אִי מוּדָעוּת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּירוּ בּוֹ אֶת שְׁמִיהמשך לקרוא "2 שירים"