ציון פרטי לגמרי של קבוצת יודעי דבר, מסמן את הזמן הזה, ספטמבר-אוקטובר 1970, כזמן שבו פתחו עולמות כלשהם את שער הזהב בפני ה'אנחנו' שהוא אותה קבוצה, או מי שנשאר ממנה. שנה לפני כן, המין האדמי בכדור הארץ פרץ פריצה ראשונה מתועדת ורשמית אל מחוץ לגבולותיו הגיאוגרפיים, כשנחת על הירח. מאז 1972 הוא הפסיק להגיעהמשך לקרוא "40 שנה, ג'ימי הנדריקס"
ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker
סגירת מעגלים
שתי 'פרשיות בטחוניות' שהבלוג הזה היה בין אלה שדיברו עליהן כשהיו עדיין 'חסויות', נתגלו היום, כמה צפוי, כחמורות הרבה פחות ממה שהמערכת ניסתה לעשות אותן. פרשה אחת היא פרשת 'המרגל המסוכן' עומאר סעיד ששוחרר היום ממאסר לאחר ארבעה חודשים, אחרי שכבר סיים לרצות את עונשו. לא ברור על מה, וכנראה שלשב"כ היה, אכן, קשה לרתהמשך לקרוא "סגירת מעגלים"
בחזרה לבית ספר, המדינה כבית ספר, הרהורים
"האם לא תקחי אותי לבית ספר, חזרה אני צריך ללמוד את כלל הזהב" (מודי בלוז) מסוג השירים שאף תלמיד בית ספר בזמן אמת לא כותב אותם, אבל יש בהם שורה ענקית שמצלצלת לפעמים במהלך החיים (הוקלט אגב בשנה האחרונה של בית הספר שלי). גם אני כתבתי על זה פעם, על ההרגשה שהיא לא בדיוק געגועיםהמשך לקרוא "בחזרה לבית ספר, המדינה כבית ספר, הרהורים"
נעל הזהב 2010
נעשה את זה קצר – הפוסט שקיבל הכי הרבה לייקים בפייסבוק – ובגלל פרובוקטיביותו גם המוגב ביותר השנה: "נצחון של הראל סקעת לא רק שיגביר את האגו הלאומי, יתן לנו מתנה ש'אנחנו' לא זקוקים לה ולא ראויים לה בימים אלה שבהם 'אנחנו' משתלחים להסית ולהשתיק, אלא הוא יבשר, אלא הוא יבשר, בימים אלה שבהם העולם רואההמשך לקרוא "נעל הזהב 2010"
שש שנות צעידה (2)
כשעברתי על הבלוג השנה, כדי לבחור את 'פוסט השנה' ('פוסט נעל הזהב') נתקלתי בקושי מסויים. מצד אחד היתה לבלוג שנה חזקה מאד מן הבחינה הפוליטית, והפוסטים שזכו למספר הכניסות וההצבעות הרב ביותר היו קשורים למצב הפוליטי. מצד שני, לא היה לי השנה כח ל'פוסטים משמעותיים' כמו שהיה לי יותר בשנים הקודמות, והרבה מן הפוסטים היוהמשך לקרוא "שש שנות צעידה (2)"
שש שנות צעידה
והן ממשיכות וממשיכות הבלוג הזה, מרגע שנוסד בשבת ה14 באוגוסט, שעה 15:49, היה תמיד במצב 'על מזוודות', מעין בן ממזר של הכתיבה שלי שלא ידעתי איך בדיוק אני אמשיך איתו ואם בכלל. אני מכיר כמה סיפורי חיים שהתיאור הזה מתאים להם. דווקא בזמן האחרון הגעתי לכמה תובנות יציבות-טווח יותר לגבי הבלוג ולגבי הכתיבה בו,המשך לקרוא "שש שנות צעידה"
החיבור בין חושך לחושך 3 – קפיטליזם, לאומניזם גזעני, פאשיזם
החיבור הרעיוני בין קפיטליזם, עמדות לאומניות-ניציות ואנטי-דמוקרטיה לא בהכרח הוא מובנה. יכול אדם לתמוך בהפרטה ומסירת נכסי הציבור לבעלי ההון, ועדיין לתמוך בפשרה מדינית מרחיקת לכת. חלק מ'השמאל הציוני' עשה את זה מצויין בשנות ה90. יכול אדם להיות נץ ודמוקרט מאד. מנחם בגין היה כזה, וכך גם ריבלין ומרידור, יבדלו לחיים ארוכים. אם מרגיש מישהו,המשך לקרוא "החיבור בין חושך לחושך 3 – קפיטליזם, לאומניזם גזעני, פאשיזם"
