ארכיון חודשי:פברואר 2009

כמה מהאנשים האלה, לא המתלהמים והמוסתים, אלא האנשים ה'נורמטיבים', 'מן היישוב' שבולעים כמובן מאליו את הקשר בין האזרחות ל"נאמנות למדינה", שמניחים מראש שקיימת איזה מין חובת נאמנות כזאת, שנמצאת מעל לאזרח, שאלו את עצמם פעם בחיים שלהם למה זה לא צריך להיות להיפך. מדוע האזרח, הוא שצריך להיות נאמן למדינה שלו ולא המדינה, שמתקיימת מכחהמשך לקרוא "כוסאממו, קודם שהמדינה תהיה נאמנה לי"

"האם ליברמן בכלל ירה אי פעם במישהו?" אהוד ברק כתבתי כבר על התסמונת של "הלגיונר המשוגע" – זה שמוציא לפועל בצורה מכוערת ובוטה, לפעמים אלימה, את מה שכל האחרים, המנומסים, חושבים. ליברמן זה משהו דומה לזה – הוא הפועל השחור, עם המבטא הזר שמסמן את המקום שבו ליבת האופל הישראלית נמצאת, ונציגיה המצוּבָּעים, והצברים כלהמשך לקרוא "הפועל השחור"

עוד כמה שעות נותרו לי לעשות את המעשה. ראייתי חדה כשהיתה, ומהמרחק הזה אינני זקוק לטלסקופ. ידי מחזיקה את הרובה קצר הקנה שהביא מאור מן הצבא, והיא אינה רועדת. קר אני כפי שלא הייתי בכל 66 שנותי, ורק אני יודע איך, ורק אני מסוגל. כאן במחסן שעל הגג, שאף אחד לא מכיר אותו, אפילו הדייריםהמשך לקרוא "יום ששי, ה6 לפברואר 2009 (סיפור)"

אני לא יכול שלא לחשוב שליברמן, כמה שהוא מוטציה מפלצתית, הוא תולדה ביולוגית ורוחנית של החטא הקדמון. חטאה של אותה חבורה שבאה הנה גם כן מן האימפריה הרוסית, בתחילת המאה הקודמת, עם אג'נדה שאז קראו לה סוציאליסטית, אבל גם אז, היא בעיקר לא ראתה ממטר את הערבים (ואת שאר האחרים), תוך שהיא מחסלת בדרך אתהמשך לקרוא "רומן רוסי"