***

בחדרֵי וירטואליה
של חורף נוצץ
היו מסיבות
היו שנאות.

עכשיו הם חדרי מציאוּת
ריקים מִכל כלום.
ואיך שהשעמום תופס כִיווּן
כמו ריח מוות נידף ממקומות
שלא פחדו אז להיות משוגעים כראוי.

הולך אני לבד
ושערי תשובה, הלא
מפנָי הם תמיד נעולים.