שני אנשים עומדים על אדן חלון של קומה גבוהה בבניין רב קומות, במעין דו-קרב כזה.
אני הסופר שכותב על זה.
אחד מהם צריך לקפוץ, לפי קו העלילה של הסיפור, אבל למרות שאני לא מעורב בזה אני מפחד לכתוב או 'לאפשר לזה להתבצע' כאילו אני הוא זה שאמור לקפוץ. אפילו שלגיבור העלילה יכול להיות שלא יקרה כלום.
למרות שאני יודע שלא אני הוא שקופץ, אני מפחד לקפוץ. משהו כזה.
למרות שהקפיצה היא חשובה, ואפילו מסקרנת. היא חוויה התנסותית החשובה לאיכותו של הסיפור.
בלוג הצועד The VValker's blog 
חתיכת חלום יש לך פה, מהסוג הנפשי, שכדאי לנסות לפרש אולי.
גם אני זכרתי את חלומי הלילה. אבל עכשיו שכחתי. שיט.
אהבתיאהבתי
כדאי לרשום מיד כאשר קמים (לפחות אם נראה חלום שווה, למרות שכל חלום שווה).
אהבתיאהבתי
עולם ממשי יכול ליהפך למחשבה מופשטת אם ניתן למצוא מוח אשר יספוג אותו אל תוכו.
אהבתיאהבתי
אז הנה, נמצא המוח..
באמת, לא חשבתי על האספקט התרפויטי שבאמירה.
אהבתיאהבתי
לא ברור הסיום המפתיע.
איך? למה? מי? מדוע?
אהבתיאהבתי
החלליות היו בעיצומו של פינוי מכדור הארץ
בדרך הן עצרו כדי להמטיר עלינו משהו.
אחר כך הן עזבו, סופית.
אהבתיאהבתי
כמו בום לראש.
אהבתיאהבתי
אבל בום טוב או רע?
אהבתיאהבתי
ברור שטוב.
אהבתיאהבתי
טוב. אתה מתקמצן בפרטים.
אהבתיאהבתי
יש דברים שאני בעצמי לא יודע. למה הם עצרו דווקא מעלינו, איך הם גילו שאנחנו שם, ולמה הם הסתלקו.
אבל אפשר להניח מן ההקשר, שהם המטירו עלינו גז דיכאון כלשהו.
ואולי זה היה מטח שמחה שחלליות האופל הגלקטי עשו, כשהם שמעו שליברמן בדרך לממשלה, במימד זמן אחר.
אהבתיאהבתי
אני לא הייתי זקוק לחלליות, התקף החרדה היה אמיתי לגמרי, ועוד פינטזתי לי על פרידה קרובה מהתרופות.
אהבתיאהבתי
שאלה שאני שואל, אם התקפים נפשיים מקורם הוא אך ורק פנימי, או שהוא יכול להעיד על משהו במרחב החיצוני, שהגוף חש וחלק מהבעיה של האדם היא חוסר היכולת של השכל לתרגם את התחושות בזמן אמת.
יש אמונה כזאת, שנפש כשהיא במצב ’לא תקני’ חשופה לשדרים מהמרחב שמחוץ לה, שבמצב מאוזן היא מוגנת בפניהם. גם אם יש בזה משהו, זה לא אומר שכל החרדות יש להן בסיס.
בכל אופן אני כן מאמין שדברים יכולים להיגרם מבחוץ (מה שטוען חפא בפוסט) אבל אולי זו החולשה הפרטית שלי לקונספירציות. אבל גם כשזה נגרם – החרדה או הדכאון או מה שזה, כתחושה, הוא אמיתי. זה ברור.
אהבתיאהבתי
נזכרתי בסדרה של אסימוב מוסד-קיסרות ובתיאור של "טרה" הכוכב של הטלפתים משם הגיע ה"פרד", ואיך שהכוכב הזה הפך בעצמו לסוג של מאגר מידע ענק.
אהבתיאהבתי
קראתי את זה, לפני 20 שנה בערך.
אהבתיאהבתי
יש בי תחושה עמוקה שבסוף יתברר שאנחנו גם מכירים זה את זה. אני מתכונן היום ומחר להיות באייקון בסינימטק.
אהבתיאהבתי
צועד
מצאתי את תאומך הרוחני:
http://www.speedy.net/peace/
http://www.speedy.net/irefuse/
http://www.speedy.net/irefuse/letter3/
אנא תגובתך
אהבתיאהבתי
הקישורים האלה לא עולים, ואם אני זוכר נכון האתר הזה הורד בגלל איומים.
אתה רומז על משהו?
איך שצירופו של ליברמן לממשלה מרים את התחת לכל הפשיסטונים הקטנים.
נתגבר עליכם.
אהבתיאהבתי
ולא פחות מצירופו (האפשרי, הצפוי בזכות מפלגת העבודה כמובן) של הקוזאק לממשלה, נראה שמעודד אותכם גם רצח העיתונאית בידי חברו ותאומו הרוחני, תאום רוחני גם שלכם, במוסקבה.
אהבתיאהבתי
בינתיים הצלחתי לפתוח שני קישורים.
אהבתיאהבתי
מדוע אתה מנאץ?
אורי אבן חן העלה את אתרו שוב – הפעם עם תוכן חדש, ומפתיע מאוד. חלק ממנו חופף את מה שאתה אומר.
שלום ולא להתראות
אהבתיאהבתי
וכי מה שהיה עד עכשיו (איתך ועם אלף כינוייך) היה ’התראוּת’?
היום אתה בן שרמן, המעצב האנגלי, מחר תהיה עוד פעם ז. פרויד, או SF או הצועד לקבנ, או שתגנוב לך כינוי חדש. אז אני לא דואג.
אהבתיאהבתי
ובכל אופן, תודה שיידעת אותי על חזרת האתר (אח"כ מצאתי קישור גם בבלוג של חרמון).
ואם מותר לי לנבא, העתיד הליברמני המתדפק בשער, באירוניה ההסטורית המתבקשת, יעשה לתפוצת הדעות שלו (שעדיין טיפה יותר הולכות רחוק משלי) רק טוב, ויעשה ’אותנו’, כלומר כל אלה שמפקפקים בנאראטיב הממסדי-הציוני, רלוונטיים יותר מאי פעם.
אהבתיאהבתי
אמנם מעצב אנגלי (מצויין), אולם גם שמי הוא בן ושם המשפחה מתחיל ב-ש, חשבתי שזה כינוי נחמד.
לא ידעתי שזה נחשב גניבת שם. לא יודע מי זה SF (מה שעולה בראשי זה Supreme Facist של המתמטיקאי היהודי-הונגרי, פאול – מ’האיש שאהב רק מספרים’ – ספר מעולה), בטח שלא קראתי לעצמי ז.פרויד או כל שם אחר.
נו שווין, באמת שאין לי רצון להתעמת אתך על מה שעושים לך אחרים.
אהבתיאהבתי
ידעתי שתחזור.
אני עייף עכשיו. לילה טוב.
אהבתיאהבתי
פאול ארדש, זהו.
ל"ט גם לך.
אהבתיאהבתי
מזכיר את ג’ון נאש ב"נפלאות".
אהבתיאהבתי
כזאת בומבה בראש לא קיבלתי מאז גיל 10, כאשר חייזרים נחתו בנוה יעקב וגנבו לדודה שלי את כל השיני זהב שלה.
אהבתיאהבתי
איך זה בדיוק קשור לבומבה בראש שקיבלת, האם הדודה שלך חשבה שאתה גנבת לה את השיני זהב, ונתנה לך בומבה בראש?
אהבתיאהבתי
לא, לא, דודה שלי היתה אשה מאד עדינה. יותר מפעם אחת בשבוע היא לא הכתה את בעלה למוות.
הבומבה נגרמה מזה שהחייזרים חשבו שהראש שלי זה הדבר הכי מתאים לשמש משטח נחיתה לחללית שלהם.
אהבתיאהבתי
היסטוריון, אתה קמצן בפרטים בצורה מעוררת "כעס" השלד העלילתי מרתק מאוד, אבל אולי בגלל תבנית הרשומה, או איזה קצב כתיבה שלך, אתה מקמץ בפרטים, אתה מדלג, אתה לא מרחיב ביחסים בינאישיים.
אבל שוב,הסיפורים מרתקים.
אהבתיאהבתי
כנראה משהו בתבנית הרשומה.
אהבתיאהבתי
למרות המלחמות והכל החיים שלהם די סתלבט.
והקטע הזה ספציפית ממש , אבל ממש הזכיר לי את החיים שלי, או לפחות קטעים מהם, כולל הזוג, המים המוזלפים, החיסון והדיכאון יותר מכל שלאחריו אהבת החיים.
אהבתיאהבתי
אגב, עוף החול זה עוף שלפי האגדה היהודית, כל 1000 שנה או משהו משמיד את עצמו, ומשאיר שארית קטנטנה – אפר לפי גרסה אחת, ביצה קטנה לפי גרסה אחרת, ומאותה שארית הוא צומח מחדש. נזכרתי בזה כשראיתי מה קרה בבלוג שלך.
אהבתיאהבתי
יפה, הזכרויות יפות יש לך. ואני שמחה להודיע שהבלוג הוא עוף החול.
אהבתיאהבתי