ארכיון חודשי:יולי 2006

כיתה י"ב. "שנות המהפכה נגמרו" כתבתי בבלוג הפרטי שלי מן המאה הקודמת, בו התכתבתי עם עצמי בטלפתיה ואולי גם אז, לא רק עם עצמי. "הנעורים התוססים" כמו עברו מעל לראש שלי וכבר כבו, העתיד היה לא-ברור יותר מתמיד, העשור העומד לבוא נראה קודר, לאן שלא אלך. בדצמבר הייתי בפעם הראשונה בסיני, חודשים הייתי הלום מןהמשך לקרוא "גם היהלום המטורף כבר לא יזרח"

(המשך של השבּעה 1)צורה שלדית עוטפת אותנו. אותי ואת כל האחרים שנמצאים שם או שזה רק נדמה לי שנמצאים שם גם אחרים. על הפנים קמטים ויובש.מי אמר שאני בכלל חי?רשימות כאלה כתבתי שם, בזמן שלא היה עוד. זה פירוש מושג ביטול היקום – יכולת לחוות הרגשות כאלה. לזכור לא רק את העבר, גם את העתידהמשך לקרוא "השבּעה (2)"

שם היתה ההשבעה. אני משער שגם זה איכשהו קשור.עוד לא סיפרתי איך הייתי מתחמק ובורח מהם, מוצא את הנתיב שלי ומגיע אל המקום המדוייק. אולי פעם אספר, אולי לא.אולי גם הבריחה לא היתה אלא חלק מהתכנית. מישהו ידע את הנטייה שלי לברוח, ותכנן מערכת שבה אני אמצא את המקום, בדרך אל החופש.לא, לא חושב.בימים הרגיליםהמשך לקרוא "השבּעה (1)"

אז זהו. בדקה ה56 שלח תיירי הנרי הצרפתי את ברזיל הביתה, והוכיח שלא תמיד מתקיימות נקמות בכדורגל. ופורטוגל עשתה את זה לאנגלים, שלו הם ידעו כמה אוהבים אותם כאן, לא היו עוזבים את הארץ (אולי באמת חבל). ולפני זה הוכיחה גרמניה לארגנטינים, במשחק הכי מרתק וטוב שראיתי, ששחור באמת מביא מזל רע, ביחוד כשלובשים אותוהמשך לקרוא "צדק פואטי במונדיאל"