הבנה שלא צריכה מלים

כמעט תמיד קיץ פה, קיץ נעים, לא חם מדי. השמש שמחממת מסתובבת מהר ואינה מאחרת לחזור לכל מקום. אבל הזהירו אותי שלפעמים קורה מצב שבו השמש האחרת, זאת שהולכת לאט יותר, נמצאת בעונה שהיא ממול לקוטב הנגדי של הכוכב ואז אין רואים אותה כלל, ואת השמש הגדולה יותר, זו שמחממת ועל פיה קובעים את הימים, מסתיר, דווקא בעונה זו, גוש עננים כבד הנמצא בחלל .
לתקופה כזאת קוראים כאן תקופה של חושך גדול. החושך יורד באופן פתאומי, הוא חושך מוחלט (הענן מסתיר גם את הכוכבים) ויכול להימשך חודשים שלמים, על פי המושגים שכאן (הנקבעים לפי השמש ה'קטנה'). תשתית החשמל לא מפותחת כאן, יש כאן אמנם משהו שזהה לחשמל, אבל לא שמעו כאן על דברים כמו תאורת לילה חיצונית. אולי מפני ששעות הלילה כאן די קצרות.
יש כאן גם שני ירחים, קטנים מהירח שלנו. ה"פול מון" כאן הוא כאשר שניהם נמצאים במלואם וגם השמש הקטנה נמצאת בשמים. עוד מעט מגיע יום כזה, וLo ny אומר שכדאי לא לפספס את האירוע. בינתיים אנחנו מסתובבים על פני ארץ המכתש, בין קבוצות הבתים הצומחות כאן כל יום באופן ספונטני, במרחקים הולכים ומצטמצמים זו מזו, עם הגיטרה הטלפתית שאני מנגן בה כשהוא שר, בדיוק בקול כמו שהיה לקויסטי וכך אנחנו מתקיימים מהאוכל שנותנים לנו בתמורה וממה שזורקים לנו שזה כמו מטבעות, ובכל מקרה יש להן ערך כמו של מטבעות. צדק המתורגמן, לכל יש כאן ערך של אחד לאחד.
יש כאן קבוצות של יצורים נמלטים או מהגרים מכוכבים רבים, אני רואה לפי השוני הרב החיצוני ביניהם. לא מדברים איתנו וגם לא אחד עם השני, לפחות לא בצורה שהצלחתי לקלוט, אבל כנראה יש איזה הבנה שכולנו מבינים, שלא צריכה מילים. כשאנחנו מגיעים לאיזה מקום לנגן, כולם באים.
עדיין לא סיפרתי איך השגתי את הגיטרה הטלפתית שזה סיפור בפני עצמו. הוא עוד יבוא.
Lo ny שעדיין לא הצלחתי להפנים מה ומי הוא באמת, כי הוא צריך להיות מתעתע או רוח רפאים אבל הוא נראה יצור חי לגמרי, אומר שאנחנו צריכים למצוא 'זמרת', כלומר אוקטבות 'נקביות' שישלימו את האוקטבות ה'זכריות' בזמרה שלו. בינתיים אני מלמד אותו שירים מכדור הארץ (הסימן היחידי שמבדיל אותו מקויסטי, שהכיר את כל השירים) והוא מלמד אותי ללוות שירים שהוא מכיר מהיקום. אבל אני מתחיל לגלות שעם הגיטרה הטלפתית אפשר גם לכתוב מלים לשירים חדשים.