חלליות 2

שוב חשוך מעל הואדיאין אורות רחוקיםואנחנו בקרקעיתלכודים ללא מוצאבבית סוהר כמו נצחיחולמים על ימים אחריםאבל עוד מעט הבהובים קטנטנים יופיעומשהו ינצנץ מעלואנחנו כבר נראה איך השינוי שלנומגיע דרך החללחלליות רוקדותחלליות רוקדותבתנועת אלכסון תבוא האחתבשניה לרגע תיגעוכל מי שציפה, כל מי שמגיעידע שזאת השעה.חלליות רוקדותועוד חללית אחת ועוד אחת הנה באהבלי סוף כל הלילה נעותבואו גםהמשך לקרוא "חלליות 2"

דרג:

חיות החלל

סטולי הגנוב ,המתורגמן שהיה גם הטייס, עוזר הטייס, שני לוחמים של המורדים שהשתתפו איתם בפעולת החילוץ שלי, אני, והכחולה שהצטרפה אלינו באחת התחנות (והיתה, כפי שהסתבר, גם כן לוחמת, אולי הלוחמת), שבעה היינו, ילידיהן של חמש פלנטות ביקום, (כיוון שעוזר הטייס ואחד הלוחמים באו גם הם, כמו הגנוב וכמוני, מפלנטה אחת), בחללית שהיה בה מקוםהמשך לקרוא "חיות החלל"

דרג:

כמו מעבר נסתר בין שני צוקים

סטולי הגנוב, המתורגמן הטייס ועוזרו נראו לי מתוחים.שאלתי אותם למה והם הסבירו לי שאנחנו מתקרבים אל משהו קשה.כדי להיחלץ סופית מחלל שלטונה של קואליציית האופל אנחנו צריכים לעבור בין שני רצפים ענקיים של שדות כבידה טבעיים, מהארוכים ביותר שיש בגלקסיה.הם הסבירו לי שהכח של שדות כבידה משפיע על הכל, גם על המדיטציה. בייחוד אם נמצאיםהמשך לקרוא "כמו מעבר נסתר בין שני צוקים"

דרג:

ניתורי החללית

ועדיין לא יצאנו מתחום שליטתה של קואליציית האופל הגלקטי.לאחר שסטולי הגנוב והמתורגמן חילצו אותי, ביחד עם כח של חיילי הכחול, מן המקום אליו שיגרה אותי תודעת האופל, מרחק 1500 שנות אור מכדור הארץ, ניתרה החללית שלנו מתחנה לתחנה, ובטכניקות שמבוססות על דבר שנקרא "ביטול היקום והחזרתו" עברנו בכל פעם כמה מאות שנות אור.התחנה הראשונה היתההמשך לקרוא "ניתורי החללית"

דרג:

כולנו משוטטים שם, אבל לרוב אנחנו שוכחים

הראשון שענה לנו בקשר היה סטולי הגנוב.כשהתחילו האחרים לענות, התברר שהרבה מהם הכרנו כבר קודם.התברר לי ששוטטתי ברשת הטלפתית הרבה לפני שידעתי את זה, או שמעתי על זה בכלל.ולא רק אני.כולנו משוטטים שם, אבל לרוב אנחנו שוכחים.כי המוח האדמי לא בנוי לדעת קבוע, כלומר לזכור.או שמשהו חוסם אותו שם, בנתיבים המתחברים לשרת העל (superserver) שלהמשך לקרוא "כולנו משוטטים שם, אבל לרוב אנחנו שוכחים"

דרג:

על מה שאנחנו חושבים ועל מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים

את הפוסט הזה כבר העליתי פעם, באוקטובר (כמה זמן עבר, אני פה עוד מעט שנה, אתם יודעים?) ובגלל שיש קשר כלשהו בינו ובין הפוסטים הקודמים וגם הבאים, אני מעלה אותו שוב:מה קורה למחשבות, ברגעים האלה שהראש ריק, ונדמה שאני לא מסוגל לחשוב על כלום?לצבי יש תשובה: המחשבות נמצאות בנדידה. פשוטו כמשמעו, כמו ציפורים, הן נודדותהמשך לקרוא "על מה שאנחנו חושבים ועל מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים"

דרג:

סְטוֹלפֵּן

גנבתי עט ממשרדשל חברת כח אדםכח הדם.עט שלא תחסר להם הרבהלבוסית (שרמוטה כי תמלוך), לשפחותיה המפוחדותברחוב מחיה העבריתבבואן להמשיך במיוניםבמעבדה לשיבוט המונים.אחר כך נכנסתי לקפהושאל אותי שומר אתיופי אם נשק יש ליהראיתי לו את הבוק בו אני כותב (עוד אין לי לפטופ)ואת העט אשר גנבתילפחות אולי בעט הזאתתועיל חברת כוח האדם לציבורבטיוטות אשר אכתוב.אין ליהמשך לקרוא "סְטוֹלפֵּן"

דרג: