שידור חוזר: התקוממות (מרד המותווים)

האות ניתן דקות אחדות לפני הזריחה.

שערי מותווים.

פבלו אלטו ואלכס חסמו את פיות השומרים האנושיים הרדומים שליד השער הסמוך לחומה, בסחבות ספוגות חומר שעזר להם להמשיך לישון (הכל עודפי יצור של המפעלים הסגורים).

ריקרדו פָּרָץ מתוך השער, על האופנוע המתוקן של מוריס בן שושן, ועם הקסדה והאפוד שכולם מכירים עכשיו מהתמונות (ורק יומיים קודם הצלחנו להעלים ממחסני הסיירת המקומית), ונכנס במלוא העוצמה במתקן הזכוכית השחורה שעמד כמה מאות מטרים לפני השער.
מתקן הזכוכית השחורה שהפעיל את חומת המת"ג שמסביב לחומת הבטון ואת המתכתיים ששמרו מסביב לה, התנפץ לאלפי רסיסים שחורים שגם הם מוכרים לכולם מן התמונות שצילמתי עם המצלמה של ריקרדו, אחרי ששלושת האופנועים הנוספים (שהעלמנו ממחסני הסיירת באותו מבצע שבו השגנו גם את הקסדות והאפודים) שבהם תכננו להצטרף לריקרדו, נהיו מיותרים ולא היה לי משהו אחר לעשות.
המת"ג נפל וכל המתכתיים, אנשי הפח הנוצצים, היו עכשיו גרוטאות דוממות.

התקוממות המותווים התחילה.

די חששנו, למען האמת, שהאנשים באוהלים של המחנות יהיו חלשים, אדישים ומדוכאים מדי מכדי למלא את התפקיד ההסטורי שייעדנו להם. אלא שלא היתה לנו ממש ברירה.
אבל כשהם טלטלו את מכוניות הסיירת המקומית בשעה שהבולדוזרים של חברת הבנייה שהזזנו חסמו אותן בכביש המערבי החדש שבין המפקדה לשער החומה, וגם אחר כך, בהשתלטות על המפקדה, חששנו שהם להוטים יותר מדי.

את רוב אנשי הסיירת המקומית הצלחנו להציל מידיהם, אבל כולם יצאו די חבולים. רובם פצועים קשה (יש בעייה שאין בית חולים בעיירה, וגם ציוד עזרה ראשונה קצת קשה להשיג). הצעקות "אנחנו לטובתכם, תמיד היינו" לא ממש עזרו להם. גם את הנשק של הסיירת הצליחו חברינו לרכז במקום אחד. אבל את הצתת המפקדה הכבושה, לא מנענו.
כל פריט שנפל בידינו, כולל הנשק והבולדוזרים, שהתחילו בינתיים לנגח את חומת הבטון, סומן מיד במשולש סגול ובמרכזו 21.

מן הגבעה שליד מתקן הזכוכית המנופץ ראיתי את המכוניות השחורות של המשמרות מתחילות לזרום ממערב. לקח להן קצת זמן, למרות מערכת אזעקה שלא הפסיקה ליבב מאי שם מהרגע שריקרדו ניפץ את הזכוכית. לרוחב הכביש התארגנה מולם שורה של נושאי מיכלים דליקים ולהביורים (הכל הורכב מעודפי הציוד של המפעלים).
ראינו שהם מהססים. מחכים להוראות. מן המחנה עלתה עננת עשן. הבולדוזרים, נהוגים בידי פבליטו וסרגיי, המשיכו להוריד את החומה.
אחרי שעה התחילו להגיע גם הנגמ"שים, עם התותחים מכוונים אלינו. אבל אז גם הגיעו, סוף סוף, צוותי העיתונות ורשתות השידור מכל העולם, כדי לקבל את התמונות שיעשו הסטוריה וזה עצר, לפי שעה, גם את הנגמ"שים.
הישראלים היחידים שהגיעו, בינתיים, היו אנשי המקומון התל אביבי שאצלם הייתי לפני שנעצרתי והבאתי להם את התמונות. הם קיבלו מריקרדו וממני את הראיונות הראשונים. הגיע להם.

ומי שלא היה שם, הפסיד את תחילתה של התקוממות שערי מותווים הראשונה, שנתנה את האות למרד המותווים שפרץ בכל הארץ.

נכתב לראשונה במאי 2005.