עיסקה והתלבטות (שידור חוזר ומקצה שיפורים)

בדיוק עמדתי עם ריקרדו על הגבעה שליד מתקן הזכוכית המנופץ בכניסה המערבית. זה מקום שאנחנו אוהבים לעמוד בו בכל יום כשאנחנו מגיעים לשם במהלך הסיור היומי בעמדות המקיפות את העיר. יש שם תצפית טובה על הנוף והמקום, עם שרידי הזכוכית שעוד נמצאים שם, מזכיר לנו את ההתחלה של ההתקוממות שעדיין לא נכנעת.

מכונית 4x4 מצוחצת בצבע אדום מטאל נעצרה מתחתינו. מראה נדיר במקומותינו, לאחרונה.
האיש שיצא מתוכה היה לבוש חליפה עם עניבה, עם מזוודת ג'יימס בונד. קרח לגמרי, ולפי הקימור של המצח והגבות יכולתי לדעת שהם קולטים. ניחשתי נכון שהוא עורך דין.
בקול רם מספיק שיכולנו לשמוע אמר לשומרים שהוא נציג מטעם הגבוהים, והוא מבקש לדבר עם המנהיג.
ראיתי שהוא לא משקר.
ריקרדו סימן לשומרים שיתנו לו לעלות אלינו. הצגנו את עצמינו, הוא הציג את עצמו, עו"ד רם גלנזר, מתווך אנושי ישיר מטעם האינסטנציות הגבוהות, כפי שקרא לשליטים, כלומר השליטים האמיתיים.
הוא שאל את ריקרדו אם יש מקום שבו יוכלו שניהם לדבר "בדיסקרטיות" וריקרדו אמר שכאן זה המקום, ואת מה שיש לו להגיד, שיגיד לכל הנמצאים, שזה כולל את השומר שהביא אותו, אותי ועוד שלושה חבר'ה שמסיירים איתנו תמיד. האיש הראה סימנים של אי נוחות, ובכל מהלך השיחה השתדל לזוז עם ריקרדו הצידה.
הוא בא להציע עיסקה.

הוא אמר שלשלטונות הגלקטיים, מפעם לפעם כינה אותם גם הגבוהים או האינסטנציות הגבוהות, אין שום דבר אישי נגד המותווים. הרעיון להתווייתם שייך כולו לממשלות האדם, ולשולחיו לא היה מלכתחילה כל קשר לכך.
לעומת זאת ידוע לשולחיו שהמכונה "הסטוריון מצעד המחץ", כלומר אני, קשור אל חפא, שעוזר ליריבם הגדול של שולחיו, "שליטה המודח של המערכת", הלא הוא הכחול.
לכן, הוא אמר מעוניינים שולחיו, כלומר הגבוהים, שמחתרת המותווים תמסור אותי לידיהם ומבקשים זאת מהם כ"אות של רצון טוב".
בתמורה, כך אמר, מוכן השלטון הגלקטי לפרוש את חסותו, באופן ישיר, על כל המותווים. ובהדגשה, על כולם.

"יש לכם מושג מה זה אומר?" שאל רם גלנזר "זה אומר לא רק שלא ירדפו אותכם, אלא שאתם תהיו מעכשיו המעמד הבכיר, אתם תהיו בני האדם המועדפים. אתם קולטים? כל האחרים, כלומר כל אלה שלא מותווים, הם עכשיו ימותו להיות כמוכם. כל אלה שרדפו אותכם, ישלמו לכם הון רק כדי שתרשו להם לצרוב על המצח 21 כמו שלכם, אפילו עם משולש סגול. זאת עיסקה שלא הייתי מסרב לה. וגם אתם לא, אם רק תחשבו. וכל מה שאני מבקש לעצמי, הוא שתשמרו לי מקום ראשון בתור להתוויה." אמר ואפילו לא צחק.
ריקרדו שאל אותו מה יהיה אם המותווים יסרבו לעיסקה.
"אלוהי הגלקסיה ירחם עליכם. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם חו"ח באמת יהיה לכם עסק עם השליטים. ותחשבו אם זה כדאי לכם בשביל מישהו אחד. ואתם צריכים לחשוב לא רק על עצמכם, תסלחו לי שאני אומר זאת. אף אחד עוד לא אמר לא לגבוהים, ואם מישהו יאמר להם לא, יש סכנה שהם יתעצבנו על המין האנושי, ואז אין לדעת איפה זה ייגמר. החלטה לא נכונה שלכם, עשויה לגרום שואה לאנושות!"

עו"ד רם גלנזר לא השתהה עוד. הוא נתן לריקרדו כרטיס ביקור ומכשיר טלפון סלולארי להתקשר אליו, ברגע שנחליט. אמר שעוד יהיה בסביבה בימים הקרובים, במלון בחיפה, "אבל אני לא יודע כמה ימים, אז אל תשתהו יותר מדי עם ההחלטה שלכם. אני בטוח שלא תשתהו.". טפח לריקרדו על שכמו ומיהר לרדת מן הגבעה בחזרה אל מכוניתו.
ריקרדו קרע את כרטיס הביקור. "אנחנו לא מסגירים אותך" אמר לי, "והם יכולים לאיים כמה הם רוצים. אנחנו כולנו אם נמות, נמות יחד", וכל החבר'ה שהתאספו שם בינתיים, קראו קריאות הסכמה והקיפו אותי בחיבוקים.
וכך הגיבו גם כל האחרים, בערב, כשכינסנו את כל המותווים באולם המרכזי של המפעל הנטוש שם מסר ריקרדו דו"ח על הפגישה שלנו עם המתווך והציע הצבעה על ההצעה. כולם דחו פה אחד. וכולם הקיפו אותי באהבה.

אבל יש כאן גם קולות אחרים. הם עדיין נשמעים בשקט, אבל אני מרגיש אותם.
הם אומרים שכל האידיאלים לא שווים את הנזק שעשוי לבוא על כולנו, ועם כל הצער והכאב שבהסגרתי, "עדיף שאחד ילך ולא אלפים, במקרה זה אולי מיליארדים" שהכאב והצער שלהם, בסיכומו של דבר, יהיה יותר גדול מן הכאב על אחד.
והרווח, לעומת זאת, יהיה משהו עצום. טיפשות גדולה לוותר על האפשרות להיות בני האדם המועדפים, כששליטי הגלקסיה עצמם מציעים לנו אותה. וכל זאת במחיר מאד קטן, אם נסתכל על זה בפרופורציות. ומגיע למותווים, סוף סוף, להיות פעם אחת גם מועדפים. מה יש?
ויש גם את אלה שאומרים, שאף אחד לא צריך להיות אחראי לבחירה שבחרתי להיות אחד מהאנשים של חפא, ואני צריך לשלם עליה לבדי.

ובסופו של דבר, ההחלטה תלויה בי.
אני לא כל כך סומך על הפיתויים שמציעים שליטי הגלקסיה למותווים. אני לא חושב שאיזה עו"ד, גם אם יש לו דיבור עם השליטים, יכול להבטיח שהם יעמדו במילתם. מה גם שאני לא בטוח שהמועדפוּת, הדי מעורפלת הזאת, באמת תעשה טוב למותווים אבל נגיד שכן.
אני גם די מפחד להיות מוסגר. אני לא יודע מה הם רוצים לעשות איתי.
אני, אישית, גם לא מתרשם מהאיומים המפורשים והמרומזים שהשמיע העו"ד הקרח.
אבל לנסות לבחון את זה בדרך של סיכון חברי, שבאמת לא קשורים למלחמה שלי, ואולי סיכון האנושות כולה…
באמת אחריות כבדה.

מה אתם הייתם מחליטים?

נכתב לראשונה במאי 2005.