ארכיון חודשי:ספטמבר 2004

סליחה, אני קופץ לאקטואליה.שמעתי שהיתה חתונה אתמול. זוג צעיר, הוא תימני, היא רוסיה, הוא משפטן בהשכלתו, בעל עבר קרבי שעבד פעם גם בסוכנות, היא דוקטורית לפילוסופיה.נשמע מבטיח. יש בעיות טכניות מסויימות המונעות מהם להיפגש באורח לא וירטואלי, הן תיפתרנה מן הסתם בדרך זו או אחרת, ביום מן הימים.אני מציע לקצר את התהליכים, ולשלוח אותם מידהמשך לקרוא "הצעות לסידור ירח דבש"

המסע לארץ המנהרות התחיל בסוף 1981.מצעד המחץ שנקרא אז מצעד המחץ המוחץ התפייד לאיטו אבל עדיין היה קיים, התנגנו בו להיטים כמו Viena של להקת Ultravox. הגל האלקטרוני זוכרים?ההסטוריון זכה ללמוד באוניברסיטה העברית (האוניברסיטה העברית, בהא הידיעה, זה אולי עוד היה שווה את זה אז. לפחות כך אני התייחסתי) בשנה האחרונה שבה המדעים שאינם מדעיהמשך לקרוא "ממנהרות הר הצופים, לא רואים את ירושלים"

חדרתי היום למנהרה אחרתמנהרה שקירותיה שוניםמקירות המנהרה שלימנהרה שהשפה בה שונהמשפת המנהרה שליועצרו אותי שוטרי המנהרה האחרתוהאשימו אותי בריגוללטובת מנהרה זרהאחרי ביקור ראשון בפקולטה למדעי החברה בהר הצופים.

והתרומה הראשונה שלי היא מלה, מלה פשוטה:"הרהור".הייתי הולך פעם לדשא של האוניברסיטה, סתם כדי להרהר. כבר אז היו מסתכלים עלי קצת בלעג, אם הייתי אומר בקול רם שאני הולך להרהר. פעם אפילו הסתבכתי עם קצין בטחון עצבני כשנכנסתי לדשא לא שלי רק כדי להרהר. אבל לפחות הבינו את משמעות המלה.בינתיים, נדמה לי ש"להרהר" נעלם לגמריהמשך לקרוא "פרוייקט המושכחים, דוגמה ראשונה"

לפעמים יש הרגשה כאילו יש משרד כזה, שזה כל עניינו.לקחת אנשים, אירועים וגם שירים, שהיו פעם וכרגע הם לא, ולדאוג שהם יישארו נשכחים.למה?אולי כי למישהו מתאימים יותר דברים אחרים שיהיו כרגע ב"מיינסטרים של הזכרון", אולי כי יש להם שַם קשרים עם סוחרי עתיקות שדווקא מעוניינים בדברים כאלה, והמשרד הזה נותן אותם באופן בלעדי רק להם,המשך לקרוא "המשרד הלאומי להשכחה"