עוד שיר מאותה תקופה בערך

עוד שיר מאותה תקופה בערך, סוף פברואר 1982ֿ, בהשראת הקמפוס של הר הצופים, אבל נראה שכתבתי אותו על המדינה בכלל. השורות האחרונות מדהימות באקטואליה.

הַדְּרָכִים תָּמִיד חוֹזְרוֹת
אֶל עִיר סְגוּרָה בַּחוֹמָה
אֶל כִּכָּרוֹת קוֹדְרוֹת
אֶל שִׁכּוּנִי אֶבֶן מִתְבַּצְּרִים

כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד צָעִיר
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיָה עֲדַיִן מֶרְחָב
אֲנָשִׁים עוֹד יָדְעוּ מַהוּ מִדְבָּר
וְהָיָה לָהֶם גַּם דֶּשֶׁא לְהַרְהֵר

אֲנִי זוֹכֵר חֲלוֹם
שֶׁל נְעוּרִים שֶׁפָּרְצוּ בְּחֻצְפָּה
וְשִׂמְחַת חַיִּים הָיְתָה גַּם מוּל פְּנֵי הַמְּזִמָּה
וּבָנִינוּ כְּדֵי לָגוּר לְאֹרֶךְ שָׁנִים
לִבְנוֹת לָנוּ אֶת עֲתִידֵנוּ שֶׁלָּנוּ

וְאָנוּ כָּעֵת הַמְנַצְּחִים
וְהָאַרְמוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים מִתְנוֹסְסִים וּמְשַׁדְּרִים
מִנְּגִינָתָם צוֹפֶה אֶל הָעִיר הַמִּתְנַכֶּרֶת
הַמֻּקֶּפֶת מִכָּל הַצְּדָדִים
לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי סוּפוֹת הַמִּדְבָּר
מִפְּנֵי הַמֶּרְחָב (פֶּן יִזְכְּרֵהוּ מִי)
מִפְּנֵי הַהִרְהוּר – פֶּן יִהְיֶה כּוֹפֵר בְּכָל הַכָּתוּב וְקָבוּעַ
וַאֲנַחְנוּ כָּעֵת הַגְּדוֹלִים, אֵין מָנוֹס
מוּצָקִים בְּתוֹךְ הֲוָיַת הָעִיר הַשְּׁרִירָה
לְאַחַר שֶׁכֹּל הַמִּשְׁטָחִים
לָבְשׁוּ אֶת הַבֵּטוֹן וְהַפְּלָדָה
וְהִזְדַּקְּרוּ זֶה אֶל זֶה, בְּהִתְגָּרוּת שֶׁל אֵיבָה
וּבְכָל הַקְּצָווֹת לָעִיר עוֹמְדִים מַחְסוֹמִים
מְלֶאכֶת הַכִּסּוּי וְהַבִּנּוּי הִתְמַלְּאָה
וְכָעֵת מוּטָל עָלֵינוּ לַחֲרֹץ אֶת הַדִּין.