ארכיון תגיות:לוחמה בקטריולוגית של הנפש

בסך הכל לא יותר מארבע חלליות הן היו, מקסימום חמש, כך ברור לי כעת כשאני נזכר. אבל הן היו גדולות, ענקיות, בצבע אפור כהה, אפור רע, והיה נדמה לי ברגעים ההם כאילו עיר שלמה של חלליות כאלה, שטוחות בטן עומדת לנו מעל הראש. היה לי ברור שהן מרגישות שאנחנו פה, ושהן שבו על עקביהן בגללינו.המשך לקרוא "הן כיסו את עין השמש"

לא נראה אף פעם תלוש כל כך מכל סיבתיות כמו שהוא נראה כעת. עד עכשיו, בכל מה שעברנו, גם כשידעתי שזאת הסטוריה אלטרנטיבית, הייתי בטוח שכל רגע מוליך אל הרגע הבא, שלכל יש כיוון ברור. קודם רציתי להגיע אל נקודת המפגש עם חפא והחבורה, והידיעה שאגיע לשם יום אחד חיזקה אותי גם בימים הגרועים ביותרהמשך לקרוא "הזמן"