ארכיון תגיות:האי היווני

היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה.צבי נעלם פתאום. קראתי לו, ואזהמשך לקרוא "גאות באפלה"

לא נראה אף פעם תלוש כל כך מכל סיבתיות כמו שהוא נראה כעת. עד עכשיו, בכל מה שעברנו, גם כשידעתי שזאת הסטוריה אלטרנטיבית, הייתי בטוח שכל רגע מוליך אל הרגע הבא, שלכל יש כיוון ברור. קודם רציתי להגיע אל נקודת המפגש עם חפא והחבורה, והידיעה שאגיע לשם יום אחד חיזקה אותי גם בימים הגרועים ביותרהמשך לקרוא "הזמן"

המשיכו להיראות לא להיראות חולפים דרך התכלת שמעולם לא היה תכולה כל כך, בצבעם חסר הצבע או אולי אפור, אולי שחור. היו אלה החלליות שבהן המשיכו השליטים לפנות את כל הציוד שאגרו במחבואים השונים בפלנטה, בדרך לפינוי הכללי ממערכת השמש. התכלת מעולם לא היה תכולה כל כך, ומעולם לא היה כל כך משרת תחושה שלהמשך לקרוא "ספק ציפורים, ספק עננים"

ובמבט ראשון, רגע לאחר שהתגשמנו בשטח מוגבה מעט בערך באמצע המחנה, חוזרים סופית לצורת האנוש האדמית הארצית שלנו, זה היה נראה כמו אתר של נופש, על אחד החופים של פעם (וגם קירבתו של הים, עשתה הרבה למראה הזה, ורק צבעו המתכתי מדי קלקל את האשליה). המון ביתנים, סוכות ואוהלים היו מפוזרים בשטח שהתפרש כולו למולינו,המשך לקרוא "לא היו גדרות מסביב"