בחזרה לבית ספר, המדינה כבית ספר, הרהורים

"האם לא תקחי אותי לבית ספר, חזרה אני צריך ללמוד את כלל הזהב" (מודי בלוז) מסוג השירים שאף תלמיד בית ספר בזמן אמת לא כותב אותם, אבל יש בהם שורה ענקית שמצלצלת לפעמים במהלך החיים (הוקלט אגב בשנה האחרונה של בית הספר שלי). גם אני כתבתי על זה פעם, על ההרגשה שהיא לא בדיוק געגועיםהמשך לקרוא "בחזרה לבית ספר, המדינה כבית ספר, הרהורים"

דרג:

כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר

מילא אותי, כאילו זה עכשיו מתרחש, כשסיירתי שם באזור ההוא של בית הספר, ארץ ישנה ואני קשור בעבותות של זכרון שלא נמחק, ומה שהיה הוא הווה, זמן קפא לנצח. אני לא משתנה, מכאן שאני חי לנצח. חה חה. בצל הנצחון הגדול עברה הילדות שלי, בכיתה שמלאה 'ועד הורים-סבים-דודים וכו" שאפשר לעשות עליהם סיור בכל עירהמשך לקרוא "כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר"

דרג:

על דורות, מלחמות והעצים השקטים

נעשה קצת הפסקה מההסטוריה האלטרנטיבית, ונחזור אל השירות הפוליטי. את הרשימה הבאה כתבתי לפני שש שנים, בתקופה שעדיין היה, או היתה אמונה שיש תהליך שלום, בחירות היו באוויר ועל ראשות הממשלה התמודדו שני גנרלים, אחד מהם מסיירת מטכ"ל, כנגד ראש ממשלה שגם הוא מסיירת מטכ"ל. והיה גנרל נוסף, שויתר על המועמדות שלו לטובת הגנרל הראשון.המשך לקרוא "על דורות, מלחמות והעצים השקטים"

דרג: