נושא ה'דלת המסתובבת' הוזכר בפוסט קודם שלי, אמרתי שלא עסקתי, ואני גם לא מתכוון לעסוק בזה, אבל למעוניינים, קצת קטעי 'הרצאת אורח' שתמללתי ב2007, של אחד מאנשינו, שתיתן על קצה המזלג, כמבוא, מעט רקע על השקפתנו בנושא, ואיתה הצעת 'מחקר אמיתי'. בברכת חג שמח ומזין, hope of deliverance from the .darkness that surrounds us
הצועד בנעליו
ארכיון קטגוריות: רשת א.
Guest Post: Revolving Door, Dimensional Worlds, 'Imaginary Friends'
The topic of the 'revolving door' was mentioned in a previous post, I said that I did not deal with it, and I do not intend to deal with it either, but for those interested, here are some parts of a 'guest lecture' that I transcribed in 2007 by one of our people, which will give, as an introduction, a little background on our view on the subject, and with it you offered Real research'. Wishing you a happy and nutritious holiday, hope of deliverance from the darkness that surrounds us.
נאציפיקאציה
משטרת הגודווין מסתובבת בימים האחרונים בפורומים אינטרנטים שונים, במקביל לכמה משטרות אחרות שמסתובבות ברחוב, וקוראת לסדר את כל מי שמעז להשוות את מה שקורה במדינה לנאציזם, בבחינת 'לא תישא את שמה לשוא' – השואה הקדושה, זו שבשמה נוסעים ראשי מדינה וגנרלים לפולין ומפגינים 'לא עוד' בזמן שבארץ ממשיכים להיעשק ניצולי השואה הקשישים, זו שבשמה מבקשת ישראל,המשך לקרוא "נאציפיקאציה"
זהירות – נורמטיבים!
איל בד לאחרונה, פושה הנורמטיביות בקרבנו כנגע ממאיר. רוצים דוגמאות? יש בשפע. בכל פעם שאיזה נהג מעורב בתאונת פגע וברח או לא ברח אבל רצח, באים סנגוריו אל השופטים וטוענים: "אבל הוא בחור נורמטיבי, הוא לא רוצח". גם האנסים, בעיקר הצעירים שבהם, משתייכים ל'משפחות נורמטיביות' (וכמובן משרתים בצבא או מתכוננים, לשירות קרבי, כמובן, ואיך לא, משמעותי),המשך לקרוא "זהירות – נורמטיבים!"
ישראל: המהפכה יכולה לחכות
מאת איל בד. הופיע במקור בבלוג 'רשת א.' בקפה דה מרקר זה קרה לפני שלוש שנים: חברת צ'רלטון קנתה את הזכויות על שידור המונדיאל, והחליטה לחייב את שוחרי הכדורגל בישראל בסכום לא מבוטל, כדי לקנות את הזכות שלכאורה אמורה להיות לכל מי ששילם את האגרה ואת דמי החיבור הבסיסיים שלו לכבלים או ללויין.היו אז כמה שניסוהמשך לקרוא "ישראל: המהפכה יכולה לחכות"
כאשר הרוב הוא הקיצוני
איל בד כשאנשים מדברים על 'קיצוניות', לימין או לשמאל, הם נוטים תמיד לייחס אותה לאיזה מיעוט. תמיד זה 'המיעוט הקיצוני', שלא לומר 'עשבים שוטים' שעה שהרוב, תמיד הוא מתון. כביכול, מחזיקה הקבוצה המספרית הגדולה ביותר של בני האדם איזה מפתח נכון, שביל הזהב ושביל האמצע שהקיצונים יימח שמם מנסים להטות ממנו אל התהום שבצד הדרך.המשך לקרוא "כאשר הרוב הוא הקיצוני"