כל חברינו: על חיצוניים ועל בינות שכנות

הרבה פעמים נשאל חפא על ידי אנשים, מדוע הוא מתעקש לספר לנו על החיצוניים, ורוצה שנלמד לדעת עליהם ולהכיר אותם. "בשביל מה אנחנו צריכים לדעת את זה?" נשאל, "מה זה יתן לנו?"

חפא לא הבין או התעקש לא להבין את השאלה הזאת. "אנחנו חיים ביקום, הוא מסביב לנו".

"אתה אולי חי ביקום" ענו לו באחת הפעמים. "אנחנו חיים בכדור הארץ, מה שקורה ביקום ולא נוגע לנו, ולא יתן לנו כלום, ואפילו איננו רואים אותו, לא מעניין אותנו ולא צריך לעניין".

חפא העיר פעם בצער שאכן הם צודקים, רק הוא חי, lived ביקום, וזה השפיע מאד עליו ועל שדה הראייה שלו. הם עוד לא הגיעו לשם, ואין להם את התודעה הזאת של 'לחיות בתוך היקום'. זה גורם לפער אדיר בינו לבין אנשים, שהוא לא יודע איך יגשר עליו ואם אפשר בכלל. (אפילו אם יהיה לחלקם המזל לעבור את החוויה שלו.)

אבל חייזרים לא חיים רק "ביקום".

פעם אחת הוא שאל: מה עושה את החייזרים 'חי-זרים' ונבדלים מבעלי חיים, למשל? על כך ענה: זה לאו דווקא זה שהם באים ישירות מחוץ לכדור (כולנו כנראה באנו, באופן בלתי ישיר, מחוץ לכדור) אלא כמה תכונות שיש בהם – תכונה אחת זו הבינה שלהם הקרובה לשלנו ואף עוברת את שלנו, באופן שלא מצאנו עדיין אצל בעלי החיים שאנו מכירים (טוב, חוץ מחתולים), ותכונה שנייה היא יכולתם לחמוק – למסך את עצמם מרשת החושים שלנו, לנצל את מגבלת הראייה שלנו, או מה שחפא קרא לו "היעדר יודע קבוע" אצלנו.
בניגוד לאלה, הגעה מכוכבים אחרים היא לא תכונה הכרחית שלהם, וכפי שחפא הראה יש כאלה מהם שחיים כאן עוד לפנינו. כנראה שנכון הדבר גם לאלה שצבי כינה 'החברים בדלת מסתובבת'. לחלק מאיתנו יש אותם, בדרך כלל עד סוף הילדות. עליהם לא כתבתי אף פעם כאן.

חשוב לציין כל הזמן, שחפא לא חיבב את המילה הזאת 'חייזרים' שאגב נכנסה לשימוש לא לפני שנות ה80 ואפילו ה90. כשהוא דיבר על כאלה שבאים ישירות מחוץ לכדור הארץ, הוא קרא להם 'חיצוניים', וכשהוא דיבר על כלל התופעה המכונה על ידי אנשים 'חייזרים' הוא קרא לזה 'הבינות השכנות'- 'בינה A' או 'בינה אלפא'. – הבינה של השושלת היהווית והבינה/הבינות של השושלות הקודמות. כל אלה אינן בינות של בעלי חיים מוכרים (למרות שלטענתו יש לנושאי הבינות ולבעלי החיים, רוב בעלי החיים שאנחנו מכירים, אבות משותפים), אך הן נמצאות ממש לידינו, בעולם שלנו או סמוך אליו, ובבינות האלה הוא כלל גם חיצוניים המגיעים לכאן וגם ישויות חיות הנמצאות כאן זמן רב, כלומר כל מה שאדם יכול לחוות כ'חייזרים'.
סיפורי 'מלאכים ושדים' עשויים בהחלט, לדבריו, לבוא מחוויות של מפגש עם בינה שכנה, וגם ה'יצורים האנרגטיים' או 'הטורפים האנרגטיים' כמו שמדובר עליהם אצל קרלוס קסטנדה, ככל שמישהו פגש כאלה (יש ביקום שחפא הכיר, שיהיה ברור).
בעניין של טורפים, אותה מגבלת ראייה שלנו, חוסר היכולת שלנו למה שחפא קרא 'לדעת קבוע', ביחד עם יכולת ההתחמקות של הבינות השכנות מרשת הקליטה שלנו – בהחלט מעמידה אותנו בסולם האבולוציה במקום נמוך יותר, בו אנחנו בעמדת היות טרף פוטנציאלי. 'אלה שאני מכיר הם צמחונים' היה מתבדח כדי להרגיע, ולפעמים אמר 'הבשר שלנו עוד לא בשל מספיק לזה'. ולא ידעתי אם הוא מתכוון לבשר הפרטי שלנו, או לבשר של כלל האנושות.

בינתיים, בחוות האדונים ה'מוגנת' שאנחנו נמצאים בה, משאירים לאדמיים אחרים, כביכול משלנו, לאכול את בשרנו חי.