א. קיומם הוודאי של חייזרים
– יכולתם (ארבעת הדרכים) לנוע ("ביטול היקום" וכו') ולתקשר ("אינטרנט טלפתי") בשיטות עוקפות מרחק.
– חוסר העניין, המשותף להם ולגורמים על כדור הארץ שיודעים עליהם, שלנו תהיה ידיעה עליהם.
ב. מגבלת התודעה האנושית ואי יכולתה לראות / לתפוס את כל מה שנמצא במרחב ("עלטת המרחב") ולאגור מידע הניתן באמצעות חושי הקצה ("לדעת קבוע").
כל השאר ("בתי ספר של התבונה הגלקטית", "תולדות אדמי הדבורה", "הפדרציה", ההתנסויות של חפא בחלל, יהווים וידע חוץ-ארצי אחר, דרכי שימוש במידע קוסמי) – בינתיים מיועד להשלמה מתקדמת ופילוסופית (חוץ, אולי, מהדבר האחרון).
ולמה לדבר על זה?
יש הרבה מתנגדים לדיבור על חייזרים, ובוודאי לכל דיבור שיש בו מידע. לכוחות הדתיים וה"שמרנים", למשל, יש אינטרס ברור להכחיש את הנושא. הריאקציה הדתית שמאיימת כיום מאמריקה על העולם המערבי, לא תיעצר בהפלות או בנישואי הומוסקסואלים, היא תגיע גם למדע ולפרסומיו, בדיוק כפי שהיה בימי האינקוויזיציה. גם היום, כפי שחפא סבר, וכך גם אנשים אחרים בקבוצות שלנו, לא כל מה שנחשף הוא חופשי לפרסום (ולפי מה שאמר חפא, גם לחייזרים יש אינטרס, בטח לא לטובתנו, שלא נדע כלום). יש הסבורים שעם התפתחות המחקר של נאס"א, עם הטלסקופים והתגליות בכל יום של מערכות שמש חדשות, בסופו של דבר לא ניתן יהיה להסתיר את התגליות הקשורות לחייזרים, שהיו או יהיו. אנחנו אומרים שזה אפשרי, אבל חוששים, כפי שחשש חפא, שאולי גם לחגיגה הזו יהיה סוף. ואם למדענים יש אולי את היכולת להסתיר את המידע שלהם במקום מסתור בטוח עד שהחושך יעבור, עבורנו האפשרות היחידה להשאיר משהו בזיכרון של אנשים היא לדבר על זה, לכתוב את זה.
פעם חשבנו שישנו נצח אינטרנטי שבו כל הדברים נשמרים. חפא היה סקפטי גם לגבי זה, ואכן דברים רבים שהופיעו בעבר נמחקו מהזיכרון האינטרנטי, ובכל זאת זו הדרך היחידה שיש לנו, לכתוב ולקוות שמשהו בכל זאת יינצל מהחושך הגלקטי שעלול לרדת, משהו שיזכיר לאנשים שאנחנו לא לבד, ושיש עוד מלבדנו ומלבד האל הפגום של הביביסטים והרפובליקנים, ושאר המטומטמים החדורים במוטיבציה של השמדה. לנו כבני אדם ביקום יש יותר אפשרויות מזה, אם לחפא הזקן זה קרה פעם.
בלוג הצועד The VValker's blog 
ב8 ביוני, חפא וסטולי הגנוב, בצורת ההליכה המהירה שלהם, ועוד דברים שחפא לימד את סטולי, חדרו דרך רבדים של תודעה שאיפשרו להם לעבור מימד, עדיין על כדור הארץ, אבל להשאיר את 'העולם הנראה', שזה הסרט שאנחנו חיים בו, מאחוריהם. והם גם הפכו לבלתי נראים למי שנמצא עדיין 'בסרט'.
אכן צריך הכנה נפשית מיוחדת למצב זה, וחפא במשך חודש לפחות לפני היציאה אימן את הגנוב לזה. הוא עדיין קיווה שאני אצטרף אליהם, למרות שלא התאמנתי בכלל.
אבל מה שהם רואים במימד האחר איננו נמצא בזמן אחר (אפשר גם לחדור לזמן אחר, יש אפשרות כזאת, אבל את זה לא הספיק חפא ללמד את סטולי, גם במכונות שבנינו בהוראותיו של חפא מרחוק היה רכיב, הוא 'הרכיב הצהוב' שתיאורטית מאפשר את זה, ועל כך בניתי את כל סיפור ההיסטוריה האלטרנטיבית בו נכנסנו לזמן אפשר וחזרנו, רובנו). זה במימד אחר, אבל זה גם כאן ועכשיו, לפחות כך הגנוב תיאר את זה, השעונים שלהם התנהגו כרגיל, אבל 'העולם' נעלם ובמקומו הופיע נוף אחר, ובו ראה סטולי את מה שחפא כבר מזמן קרא לו 'המקום שממריאות ממנו חלליות'. מעין שדה תעופה, ואולי נכון הכי לומר 'אזור שתנועות יוצאות ממנו'.
אהבתיאהבתי
משם די מהר 'אחד הדברים שממריאים' הביא אותם לתחנת 'קפיצה', ואחרי שעברו אותה, הם תפסו 'כלי המראה' אחר שהביא אותם לתחנה (ואחרי כל תחנה, הם היו צריכים ללכת באותה מהירות כי חפא רצה להגיע בזמן) וכך היה מתחנה לתחנה, היו להם מנוחות קצרות באמצע בחלק מהתחנות, ובהמראות עצמן כי מלון יקר גם בחלל. בכל התחנות וכלי ההמראה אגב, וזה סטנדרט של הפדרציה, יש כח נגדי הפועל נגד היעדר המשקל, וסטולי הגנוב כמעט לא חש אותו. אבל הוא הרגיש לפעמים כאילו אין לו גוף, ממש כמו שתיארתי בהיסטוריה האלטרנטיבית את החזרה שלנו לכדור הארץ, בסוף החלק הראשון, כשהפכנו לאנרגיה טהורה, לברקים, ורק על אדמת כדור הארץ (בין הים וחוף לטרון) שבנו והתגשמנו מחדש.
כשחפא נעלם, הבין סטולי הגנוב שהוא צריך להמשיך באותה מהירות הליכה, ולהגיע מהר חזרה לכדור הארץ בטרם יאבד את ה'איך לעשות את זה', אם ברצונו להגיע אי פעם חזרה. והוא גם צריך היה לנסות לשחזר את זכרון התחנות, לפי הסדר ולפי פרטים שחפא אמר לו כל הזמן שישנן, ובדיעבד מכך הבין סטולי שחפא כבר התכונן לא לחזור
אהבתיאהבתי
אז המנוולים הגדולים הם כוחות הדת והרפובליקנים, שעשויים לצנזר דיבור על החלל ועל חייזרים בעתיד, או אלה שכיום, בני אדם וחייזרים, אין להם אינטרס שנדע?
אהבתיאהבתי
אולי בעומק של הדברים הכל קשור. הרצון החיצוני לראות אותנו נשארים כלואים באיזה חווה פוגש את הרצון של הפונדמנטליסטים ולא במקרה פוגש. חפא וחלק מחברינו האמינו שיש 'חייזרים לטובתנו' ושיש כביכול מאבק בחלל. אז האמינו, פעם.
אגב ברור שכוחות הדת לא יעשו דבר לאילון מאסק ובני סוגו שאולי יעבירו בעתיד 'כשירי עבודה' למושבות-חוות חדשות בחלל, שם יפגשו אולי חייזרים מוחלשים, והם יספרו פעם סיפורים על שחרור האנושות, המקור לסיפורי תמקט אולי לא היה משהו שונה.
אהבתיאהבתי