1977, אוקטובר: מחלק העיתונים

יום ראשון: ביציאה מבית הספר, הצטרפתי אל קבוצה של חבר'ה מהכיתה שהלכו הביתה דרך הרחוב הראשי. הייתה לי דרך אחרת הביתה, קצרה יותר, מהצד השני של בית הספר, אבל היה לי בראש אז ש'להשתלב' ו'להיצמד לחבר'ה' זה חשוב, בניגוד לדרכי רוב השנים (חוץ אולי מבתקופה שהייתי מאוהב במי שגרה בדרך הארוכה) ולכן הצטרפתי לחבורה שהלכה ברחוב 'שמו"ם', חלק גרו קרוב לבית הספר ואת רובם כבר מהיסודי וחטיבת הביניים, וחלק הגיעו רק בכיתות ח' ו ט' מאזורים אחרים, בהם לא הייתה חטיבת ביניים, והיו בדרך לתחנת האוטובוס. 

אבי הַבָּהִיר ואלי, שגרו קרוב לבית הספר, לא הפסיקו לדבר על משוגע אחד שהגיע בזמן האחרון לשכונה, הם כינו אותו 'יונה הנביא', הם תיארו אותו כמישהו שלבוש בגלימה לבנה, עם שיער ארוך וזקן, שגר באיזה פחון בחצר עזובה ומדבר דברים משונים. 

'מהחברים של הצועד' ציחקק אבי הבהיר, 'אם לא, נעשה ביניכם היכרות'. 

'בו'נה הוא טוב בקאראטה' אמר אלי. 'ראיתי אותו אתמול בערב מתאמן בגינת ירח הכסף, חגורה שחורה בליינד' 

'יאללה משוגע גם אתה. סתם חולנפש זה. ראית כמה הוא רזה? במכה אתה מפיל אותו'. 

'זה לא קשור, אם יש לו קאראטה'.התעקש אלי, והתחיל על זה ויכוח קטן, אחר כך עברו לדבר על מחנה האימונים בבית ליד, הצפוי לנו עוד כמה שבועות, ואז אבי הבהיר לחש פתאום 'רק דיברנו על המשיח" ובקול אמר 'יונה הנביא, מה העניינים? הירח נמצא במקום?' 

את האיש שבא לקראתנו על אופנועו היה קשה לי לזהות כי שערו, למרות שהיה ארוך, היה קצר יחסית לעומת פעם הקודמת שראיתי אותו יותר מחודש וחצי קודם, וגם הבגד שהוא לבש אז כלל כל מיני צבעים ובעצם לא ידעתי להגדיר את צבעו, אבל הוא בטח לא היה לבן כמו הגלימה שלבש עכשיו, אבל את האופנוע עם הסירה שאיתו הוא החליף אז את אותו בגד, זיהיתי מיד. האיש לא אמר כלום והמשיך לנסוע לכיוון השני אבל אבי הבהיר אמר 'אמרתי לכם שהוא מכיר את הצועד, הוא עשה לו סימן'. וזאכו אמר 'מצא מין את מינו'. זמן קצר אחר כך, בצומת השמונה, נפרדתי מהם ופניתי לכיוון שלי. משהו בעננה המדכאת שעטפה את כל התקופה התבהר. אז לא חלמתי, אותו יום בסוף אוגוסט.

יום שלישי: בבוקר כשהייתי קם, דבר ראשון הייתי יוצא החוצה לקחת את עיתון 'הארץ' שהמחלק זרק בגינה, הייתי קורא בכותרות וגם בטבלאות המצעדים, שהתפרסמו בימי שלישי (הלועזי של ג') ורביעי (העברי) לפני שהבאתי את העיתון למטבח, בו יקראו בו ההורים כשישבו לקפה וטוסט של בוקר. לא הצלחתי אף פעם לראות את המחלק שחילק גם ברחוב של צבי והביא את העיתון גם לפתח דלתו, כי כבר לא הצלחתי לקום מוקדם כל כך כמו פעם. איבדתי משהו, בלי שהרגשתי מתי. הפעם המחלק הוא שחיכה לי, עם אופנוע הסירה שלו.

"הגיע הזמן לכנס את החבורה" הוא אמר, "החבורה שלכם", וסיפר לי שחזר אל החדר ראשון, אותו חדר שאליו הביא אותו סטולי הגנוב, סמוך למקום שהוא גר בו. 

הוא דיבר גם על אלה שהלכתי איתם מבית ספר, הוא שם לב שהם "נתנו בו עין" ואמר, בלי ששאלתי, שהם כרגע לא מתאימים לצירוף, לא שהם לא בסדר, אבל "לא בשלב זה. אולי יגיע שלב שהחבורה תצרף אליה נוספים, עדיין לא, כרגע מעדיף שאחרים יהיו בחוץ". אחר כך קבענו את השעה, אצלו באותו ערב. יום שלישי הוא היום שבו ממילא כולם באים אל סטולי הגנוב כדי לתת את הדירוגים למצעד המחץ. מן המסורת הזאת לא זזנו מאז חודש מרץ, גם כשלא נפגשנו. העיקר להשאיר את הדירוג, אחר כך היינו שומעים את המצעד שלנו, ברדיואים שיכלו לקלוט, משודר מתחנת השידור החדרית של סטולי שחלק מהשירים היו לו בתקליטונים שקיבל מדי.ג'יי אחד שבא מאנגליה, וחלק הקליט כמו כולנו מן הרדיו, למרות שזה היה אסור מאוד. "בוגי בוגי" של צמד הספרדיות 'באקארה' היה אותו חודש מקום ראשון, ואחריהן רדף 'מג'יק פליי' של 'להקצפייס'.

באותו ערב שהיה למעשה המפגש פיזי ראשון של חפא וכל החבורה, חפא סיפר לנו על המצב ב'פדרציה' שממנה הוא הגיע, הוא עדיין לא פירט הרבה על הפדרציה הזאת, רק הסביר שאנחנו בצד 'הכחול' הרוצה לכבוש את השלטון ולהבטיח משטר שיהיה צודק, הוא עצמו עמד על כך, גם כלפי כדור הארץ והאנושות שלו, ויעזור להבטיח צדק גם כאן, בעולם שעד היום התעלמו ממנו, שם בחלל. עד עכשיו, לדבריו, הוא חיכה ל'כח' שהבטיח ה'כחול' לשגר לו כאשר נפרדו בחלל, כח שישמש את כולנו, לכן לא כינס אותנו, הוא לא ראה בכך טעם כל עוד אין לנו את 'הכח' איתנו. אבל הוא רואה שהכח מתמהמה, ובינתיים עד שיגיע, ו"זה יגיע, אל תדאגו", הוא רוצה להתחיל להכניס אותנו לעניינים. "תגיד, איפה נמצאת החללית שלך, שאיתה הגעת לכאן מהפדרציה?" שאל מישהו פתאום. "אם עוד לא לקחו אותה בחזרה, היא נמצאת לא רחוק מהמקום שבו פגשו אותי צבי, הצועד והגנוב ביום שהגעתי, אני יכול לפרט לך. אבל לך זה לא יתן הרבה אם תלך לחפש אותה, כי אין לך יודע קבוע" וזאת הייתה הפעם הראשונה, ולא האחרונה, שחפא הזכיר את המושג "יודע קבוע". "מתי תיקח אותנו לשם?" שאל אותו מישהו אחר, את השאלה שגם היא, שבה וחזרה לאורך כל השנים, וגם לשואל הזה ענה חפא ב"יודע קבוע" שעוד אין לנו. "כשיהיה לכם. לשם כך אני פה". ולא כל כך הבנתי, וגם עכשיו אני לא בטוח שאני מבין, מדוע התעקש חפא שה"יודע קבוע" יהיה לנו קודם לכל ואני תוהה אם לא הפסדנו זמן יקר רק בלנסות להבין מה זה ומה זה נותן שיש אותו.

חוץ מללמד אותנו "לדעת קבוע", היה חשוב לחפא להכניס אותנו ל'הכרה חיה' בעובדה שאנחנו לא לבד, גם בכדור הארץ, ולידינו ממש, קיימות רשתות של בינה ותודעה שאנחנו לא משערים. לשם כך, התחיל כבר מהפגישות הבאות ללמד אותנו ולהציג לנו את 'החיים'.

באותו ערב חל מהפך במקום השני, אליו עלתה גירסת הדיסקו הזאת של מקו ותזמורתו למנגינת הנושא של "מלחמת הכוכבים" – הסרט הראשון הנקרא כעת עפ"י ויקיפדיה "תקווה חדשה" הגיע באותה תקופה (אך יצא להקרנה בארץ רק בינואר), ואחרי שבוע זה היה במקום הראשון.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: