עולמות, Worlds

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן חָשַׁבְתִּי שֶׁעוֹלָמוֹת הֵם שָׁמָּה, מֵעֵבֶר. מֵעֵבֶר לַקָּצֶה שֶׁל הַשָּׂדֶה, מֵעֵבֶר לַסּוֹף שֶׁל הָרְחוֹב שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמַר, מֵעֵבֶר לְקַו הָאֹפֶק.
תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי כֹּחַ, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי עוֹד קָטָן וּפוֹחֵד לָלֶכֶת עַד לְשָׁם לְבַדִּי, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִתְעַצֵּל.
אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא הָלַכְתִּי אֵלֵיהֶם, הָיוּ בָּאִים אֵלַי מִשָּׁם.
כְּשֶׁגָּדַלְתִּי קְצָת, חָשַׁבְתִּי, וְחָשְׁבוּ עוֹד, שֶׁעוֹלָמוֹת הֵם מַקְבִּילִים, וּבִגְלַל זֶה אֲנַחְנוּ לֹא פּוֹגְשִׁים בָּהֶם לְעוֹלָם וְלֹא נִפְגֹּשׁ, כִּי כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים, לְעוֹלָם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים בְּקַו יָשָׁר, וְקַוִּים יְשָׁרִים מַקְבִּילִים לְעוֹלָם לֹא יִפָּגְשׁוּ.
עֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ בְּכָל זֹאת, בָּאִים אֵלַי מִשָּׁם.
אַחַר כָּךְ חָשַׁבְתִּי, שֶׁיֵּשׁ אוּלַי מִקְרִים, שֶׁבָּהֶם הַקַּוִּים הַיְּשָׁרִים לֹא כֻּלָּם מַקְבִּילִים, וְיֵשׁ שֶׁקַּוִּים חוֹצִים אֶת מַסְלוּלָם שֶׁל הַקַּוִּים הָאֲחֵרִים, וְכָךְ קוֹרָה שֶׁאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָמוֹת הַשּׁוֹנִים נִפְגָּשִׁים.
הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם הָעוֹלָמוֹת נִפְגָּשִׁים, הֵם מְקוֹמוֹת קְבוּעִים. "פִּתְחֵי עוֹלָמוֹת" קָרָאתִי לָהֶם, וְאַחַר כָּךְ גַּם "נְקוּדוֹת עוֹצְמָהּ". אַחַר כָּךְ אָמַר לִי מִישֶׁהוּ, שֶׁהַפְּתָחִים הָאֵלֶּה, הֵם אֵינָם דַּוְקָא בֶּחָלָל אֶלָּא בַּזְּמָן, וְהַמִּפְגָּשִׁים שֶׁבֵּין הָעוֹלָמוֹת נִקְרָאִים "שְׁעוֹת עוֹצְמָהּ".
וְאָז בָּא אִישׁ, שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי וְאֶת הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁהֵם נוֹכְחִים בָּנוּ וְאִתָּנוּ, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל שָׁעָה. "צָרִיךְ רַק לְהָסִיר אֶת הַכִּסּוּי שַׁעַל הַמֹּחַ, הַחוֹסֵם אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל הָרְאִיָּה" אָמַר הָאִישׁ. דֶּרֶךְ נוֹכְחוּתוֹ הֵבַנּוּ, שֶׁאֵין צוֹרֵךְ לִנְסֹעַ לְשׁוּם מָקוֹם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָמוֹת, וַאֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁאֵלֶּה שֶׁבָּאִים מֵהֶם, הֵם לֹא בֶּאֱמֶת בָּאִים, הֵם תָּמִיד נִמְצָאִים, עִם עֲרֵיהֶם וְאַרְצוֹתֵיהֶם, וְאוּלַי אֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּיְּקוּם שֶׁלָּהֶם, מְכֻסֵּי עֵינַיִם, עִוְּרִי אֶצְבַּע.
אַחַר כָּךְ הָאִישׁ הִשְׁאִיר אוֹתָנוּ לְבַד, לְהִתְרַגֵּל וְלִלְמֹד לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָמוֹת וְאֵת חַיֵּיהֶם לֹא רַק בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא, אֶלָּא כָּל הַזְּמַן, וּבְכָל מָקוֹם. מֵהַלִּמּוּד הַזֶּה, לֹא חָדַלְתִּי עַד הַיּוֹם.

*****
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַרְאֵה לָנוּ אֶת הָעוֹלָמוֹת וְאֶת הַחַיִּים שֶׁבָּהֶם, הֵבַנְתִּי, מִתּוֹךְ כָּךְ, הַרְבֵּה דְּבָרִים עַל חַיַּי שֶׁהָיוּ קוֹדֵם, וְגַם עַל הַשְׁלָכוֹת הַדְּבָרִים שֶׁקָּרוּ בָּהֶם עַל חַיַּי שֶׁבַּזְּמַנִּים אֲחֵרִים. פֵּרַשְׁתִּי אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי בְּאוֹר חָדָשׁ, וְגַם אֶת סוֹף הַיַּלְדוּת.
הֵבַנְתִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַצְּהֻבָּה, שֶׁנּוֹלְדָה בְּאֵזוֹר מֶרְכַּז הַיְּקוּם, הִיא שֶׁשָּׁלְחָה אֵלִי, אוּלַי בִּבְלִי דַּעַת, אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ, הַמַּקִּיפִים אוֹתָהּ, כִּקְרִיאַת מְצוּקָה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי וַאֲנִי לֹא מֵבִין גַּם הַיּוֹם, אוּלַי רַק מְנַחֵשׁ מִסִּפּוּרֵיהֶן שֶׁל שְׁמָשׁוֹת מַקְבִּילוֹת, פֵּרַשְׁתִּי אֶת קְרִיאַת הַמְּצוּקָה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת וְהֵבֵאתִי עַל עַצְמִי דְּבָרִים לֹא נְעִימִים, וְרַק עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין מֵאֲנָשִׁים שֶׁגָּדְלוּ לְיַד מֶרְכַּז הַיְּקוּם שֶׁלָּהּ וְהֵם וְעִסְקֵיהֶם נִמְצָאִים כָּעֵת בְּכִפַּת הָרָקִיעַ עַל אֵיזֶה שְׂדוֹת עוֹצְמָהּ מְסֻכָּנִים עָלִיתִי, כַּאֲשֶׁר הַחַיִּים שֶׁמִּסָּבִיב לִי נַעֲנוּ לִקְרִיאוֹת הַחַיִּים שֶׁמִּסָּבִיב לָהּ וְהֵבִיאוּ אוֹתִי לָבוֹא וְלַעֲבֹד בְּמֶרְכַּז הַיְּקוּם שֶׁל הַשַּׁלִּיטִים, לָתֵת לְמַעֲנָם אֶת אֶנֶרְגְיוֹתַּי מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי הַשַּׁלִּיט.
וְאוּלַי כָּאן רֵאשִׁית כֹּל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הִסְתַּיְּמוּ.


When I was a little boy I thought that worlds are there, beyond. Beyond the edge of the field, beyond the end of the street that does not end, beyond the horizon.
Always in places I do not reach, if because I do not have the strength, if because I am still little and scared to go there alone, if because I'm lazy.
But even though I did not go to them, they would come to me from there.
When I grew up a little, I thought, and others thought, that worlds are parallel, and because of this we do not meet them never and we will not meet, for whatever we do, we walk in a straight line forever, and straight lines parallel to the world will never meet.
I have not yet understood how even though all of this, they come to me from there.
After this I thoght, that maybe there are incidents, when the straight lines are not all parallel, thus those who are in the different worlds meet.
I believed that these places, where the worlds meet, are fixed places. "Doorways of worlds," I called them, and later also "Points of Power." Then someone told me that these doorways of worlds are not exactly in space but in time, and the encounters between the worlds are "hours of power."
Then a man came, who taught me and the other friends to see the worlds when they are present in us and with us, in enytime and everywhere. "You just have to remove the cover on the brain, which blocks the path of the vision," the man said.

Through his presence we realized, that there is no need to go anywhere to see the worlds, and I realized that those who come from them, do not really come, they are always there, with their cities and their lands, and maybe we are these who are in their universe, blindfolded, finger-blinded.
After that the man left us alone, to get used to and learn to see the worlds and their lives not only at the time he is present, but anywhere, anytime. I have not ceased from this study to this day.

*****

While he was showing us the worlds and the life in them, I understood, from this, many things about my life that were before, and also about the consequences of the things that happened then over my life in other times. I interpreted my childhood in a new light, and also the end of childhood.

I realized that the yellow sun, which was born in the center of the universe, sent me, perhaps unknowingly, its life, which surrounds it, as a distress call that I did not understand and I do not understand even today, perhaps only guessing from the stories of parallel suns, I interpreted the call of the sun completely differently, and I brought up unpleasant things about myself, and only now do I understand from people who grew up near the center of her universe and they and their business are now in the dome of the sky on what dangerous fields of power I ascended, when the life around me responded to the cries of life around her

and brought me to come and work in the center of the universe of the rulers, to give them my energies out of thought that I am the ruler.

And maybe here is the beginning of all the things that did not end.

 

פורסם במקור ב2008.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: