התכנית הגדולה וחייו הפרטיים

אחד הדברים שסיקרנו אותי, היה מדוע, דבר ראשון כשחזר לכאן, לא חיפש את הוריו ואחותו. במקום זאת, עוד בהיותו בדרך לפלנטה, היה חפּא עסוק בחיפוש טלפתי אחר נערים שיעזרו לו בתכניתו הגדולה לשנות את העולם שכבר מילדות לא חי בו. איפה הייתה משפחתו כלולה בכל זה, והאם לא ניסה או לא יכול היה לברר גם מרחוק מה עלה בגורלם, כמו שידע למצוא אותנו?

תשובה אפשרית אחת שעניתי לעצמי, היא שהתנאי שבגללו החיצוניים, שאינם נוטים להחזיר את מי שנלקח מכאן לתקופה ארוכה ולמרחק רב, איפשרו לו לחזור, היה שיעסוק קודם כל במציאת בעלי ברית ועוזרים לתוכנית שהייתה התוכנית שלהם למעשה, באמצעותה ביקשו לרשת את כדור הארץ וכך להפוך אותו למאגר מגוייסים למלחמה שלהם ב"פדרציה".

רק עם שובו לישראל בפעם השנייה, אחרי שנפגשנו מחדש, ב1986, התחיל חפא לספר בהרחבה על משפחתו, שמידע על גורלה ניסה למצוא ב1979 באקוודור, אחרי ידיעה שקיבל מממשלת המדינה, לה לא האמין. בשיחות אלה נתן הוא עצמו תשובה לשאלה שנשאלה גם על ידי אנשים נוספים, ואמר שמכיוון שהיה מחוייב בשבועה למטרות מסדר "לוחמי הקרן הבהירה" ולחבריו, ועבר תהליך שנקרא "לינדיגרא" (השתנות) הוא חי במוד (אליו גם הרגילו אותו חייו ב"מסדר") בו אין מקום לפרטיות, והרצונות האישיים שלך לא משחקים תפקיד. אתה חי למען איזשהו כלל, כלל קוסמי, ורק לחבורה איתה נשבעת בשבועת ברית יש ערך בשבילך. כך פעל איתנו, כחבורה שנועדה לעזור למטרה החיצונית של חבריו, לתוכנית הגדולה שהייתה להם להשתלט על "הפדרציה" ולנהל אותה בצורה צודקת יותר. וכשחזר לפלנטה היה עוד כולו בתוך זה. אבל עוד לפני 1986 הוא כבר הבין שחבריו החיצוניים לא ישלימו את התכנית הגדולה כיוון שנכשלו בנסיון להשתלט על "הפדרציה" (אבל מישהו אחר גנב את תכניתם והוא לא לצידנו), ואז התחיל לחשוב בצורה אחרת על הדברים, ולראות את חייו הפרטיים. אך עדיין לא עזבו אותו הגעגועים וההתפעמות ממשהו אחר, גדול מאיתנו וגדול מהחיים הפרטיים, שנמצא רחוק מכאן.