יום כיפור בשושלת החשיבה האדמית ביקום

‎כתבתי פעם בהסטוריה האלטרנטיבית על ביטול היקום. זה היה כשהחבורה הושלכה אל שדה כבידה/חור שחור והדרך היחידה להיחלץ הייתה לעשות ריסטרט לכל. זה המצב שבו אפשר לתת פקודה לדברים שיהיו לפי רצונך. כמו בכוכב שפנדוזה מרדימון, מי שקרא את הספר. יום כיפור הוא גילום שיא של הרעיון להשפיע על הבורא (למרות שמתפללים כל השנה. זה לא היה קיים תמיד). זה יום שעוצרים בו את היקום. חפא אמר, לאחר ששינה את עמדתו לגבי הקשר של כדוה"א בעבר לישויות מבחוץ (בתחילה הוא הכחיש קשר כזה) שחגים על כדור הארץ הם הדהוד של סיפורים קדומים חיצוניים ושל ידע מוצפן דרכם מראשית שושלת החשיבה שלנו. (שושלת החשיבה אגב כוללת לא רק בני אדם, גם על כדור הארץ). חפא קישר תאריכים בלוח השנה הכדור ארצי למאורעות מכוננים במיתולוגיה של שושלת החשיבה הרב שמשית שאנחנו שייכים אליה, אבל לא בהקשר לחגים ומועדים כדור ארציים, אם כי הוא עבד על זה אך לא הספיק הרבה. כך שאינני יודע למה יום כיפור שיוצא בין ספטמבר לאוקטובר קשור למושג אולי הכי חשוב שיש (אפשרות "ביטול היקום"), יתכן שזה קשור ספציפית לתנועתו של כדור הארץ בחלל והקירבה שלו אל אזורים שבהם למחשבה יכולה להיות השפעה (כן, המחשבה היא תלויית חלל). אני חושב שאם לאלה שקבעו את יום הכיפורים כפי שקבעו היה מושג כלשהו בענייני ידע שושלת המחשבה (וסביר שהיה להם), נראה שאת התענית, הצומות והסליחות הם קבעו בכוונה כדי לקשור את היכולת הקיימת של היחיד להשפיע על הבורא/ הכח/ הרוח/ הכוונה אל היטהרות והתנקות מחטאים, כדי שלא 'יבזבז' אותה על דברים אחרים. מקובל לחשוב שמדיטציות שונות הן תנאי כדי להגיע אל יכולת כמו 'ביטול יקום' וההיטהרות מחטא היא סיפור נלווה, כשבעצם ה'היטהרות' נדרשת להסחה מעולם היומיום, להשגת ריכוז. אבל כמה מאלה שצמו מרגישים אחר כך מרוכזים יותר? חפא גם חלק על הצורך ההכרחי בריכוז ומדיטציה כדי להגיע אל 'ביטול היקום'. אז כנראה שאלה שני דברים שונים – ההגעה אל 'ביטול היקום' והערובה לכך שזה יהיה מלווה גם בביטול האגו (שגם בזה אני בספק, במה שנוגע לכל הצמים והמתפללים מהסוג של אלה שמיד בצאת החג הם שבים לשפוך את שנאתם הנחותה).