חפא אמר לי שעוד מעט תשקע השמש, והוא עוזב לפני השקיעה.
השעה הייתה באמת קצת סמוך לשקיעה, בין 6 או 7 בערב לפי שעון הקיץ, אבל אני חשבתי שהוא מתכוון לשקיעה אחרת.
"אתה יכול לבוא איתנו, במקום להמשיך לחפור את עצמך לדעת. הצעתי בעינה עומדת", אמר, וכשדיבר על 'איתנו' זה קצת הפתיע אותי כי היינו לבד. אבל אז פתאום הגיח סטולי הגנוב מפינת הרחוב ורק אז הבנתי שגם הוא נוסע איתו. הרגיש לי כמו להישאר לגמרי לבד. ואז גם הבנתי שהנסיעה הזאת עומדת לבוא עכשיו, ממש עוד מעט.
כבר כמה שבועות דיבר על הנסיעה הזאת שהציע גם לי להצטרף אליה. הוא אמר שאת מה שאפשר יהיה לראות בה, יכול אדם לראות פעם בתקופת חיים, או לא לראות בכלל. לא היה גבול להתפעמות שלו מן הדברים שלדבריו, הוא עומד לפגוש, וזה אדם שכבר נסע אל מעבר לכדור הארץ ולמד בבית הספר של התבונה הגבוהה, ופגש את הכחול ואת עלטת המרחב. מה כבר יכול להפעים אותו?
וכבר הרגשתי את העייפות, ופחדתי שאם אאבד את הדריכות אאבד אותו, אותם.
הייתי מחכה לSMS מסויים, תגובה לSMS ששלחתי, וכשלא קיבלתי אותו התחלתי להיות מתוח וגם זה הפריע לי להיות קשוב לדברים שחפא וסטולי הגנוב דיברו ביניהם, ופחדתי שאני מחמיץ משהו חשוב, למרות שלא הייתי מפחד לשאול אותם על מה דיברו אם פספסתי.
סטולי הגנוב שם לב שאני מתוח קצת. "תירגע, ממילא לא תקבל תשובה" ואולי אמר 'ממנה'.
אחר כך הופיע מישהו שאני מכיר, לחצנו ידיים והוא סיפר לי שבפעם הקודמת שנפגשנו, זמן קצר אחרי זה שוטרים באו ועשו עליו חיפוש סמים. גם אז הייתי עם אותה תכתובת SMS. חשבתי שהמרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם, ועוד מעט לא יבינו על מה אני מדבר כשאני מדבר בכלל על המושג הזה, המושגים האלה. וכל מה שאני לומד עכשיו. זה יהיה שייך בשבילם לזמן אחר, כמו שבשבילי הזמן של חפא וסטולי, ההולך ומתמעט. "אתה צודק" קרא סטולי את מחשבותי. "לא יהיה לך עם מי לדבר פה".
חפא הלך מהר ופתח פער, סטולי עדיין עוד היה איתי אבל גם הוא התחיל למהר, ולרגע שאלתי את עצמי איך בדיוק הם מתכוננים לעזוב. האם החללית תנחת כאן בין רחובות העיר, האם אני אראה אותה? ההגיון אמר לי שכן, כי עד לשקיעה הרי לא נספיק כדי לצאת מהעיר. ובה בעת היה ברור לי שאני נשאר, מעצם המחשבה על כך ש'הם מתכוננים לעזוב'.
ואז חשבתי שאנחנו הולכים ל'ארץ הישנה', שם התחילו כל הדברים. והיכתה בי כמו הבנה כזאת, ששם החללית כל הזמן מחכה. ואני גם יודע איפה. היא תמיד חיכתה שם. אבל עדיין היינו לא ממש שם אלא באזור ביניים כזה, לימבו שהוא בין 'הארץ הישנה' לארצות שדימו פעם להיות חדשות. היה עוד קצת זמן להספיק לעבור את הגבול לשם, כמה דקות לפני השקיעה, אבל איפה הוא באמת הגבול? לא הייתי בטוח שאני יודע באמת.
"תפסיק לחשוב כל כך, לעזאזל".
============================================
זה היה ערב חג. השמים היו שמי קיץ צחים מכל רבב. עמדתי לבדי ברחוב, יודע שאין טעם לגשת לארץ הישנה לחפש אותם. הרגשתי בודד יותר מאי פעם.
סטולי הגנוב אמר שאת המים נשמור
אומרים שכל אחד מרגיש את זה אחרת
שמעון היה כבר עובד המאפייה השלישי
התבונה הגלקטית והתבונה היקומית
כל זה עובד בשביל אינסטנציות גבוהות יותר, שאת רובן אנחנו לא מכירים
בלוג הצועד The VValker's blog 
"בחזרה להסטוריה האלטרנטיבית" מתאר את חזרתנו לכדור הארץ לאחר שנים אחדות שנעדרנו ממנו, אחרי שנכבש בידי האופל הגלקטי שהנהיג בו שלטון ישיר, בהסטוריה האלטרנטיבית שהתחילה ממרץ 1977.
היינו כ111 אנשים, רובנו היינו נערים כשהתחלנו את החניכות שלנו ל'כח חפא' או חבורת המחץ'. חפא היה המפקד, המדריך והמנטור שלנו ללוחמה קוסמית, אנחנו היינו נאמנים לו והוא היה נאמן לנו ולימד אותנו כל מה שידע בלוחמה קוסמית, דברים שהדהימו אותנו מרוב שלא שיערנו את קיומם עד שהגיע חפא, ולא פגשנו אף אחד אחר שידע על הדברים האלה.
חפא למד את כל הדברים בבית ספר חיצוני, שנקרא 'בית הספר של התבונה הגלקטית הגבוהה', לשם הגיע כשנחטף בילדותו על ידי חיצוניים (חפא שנא את כל המלים שבהם מכנים כאן את החיצוניים, כגון 'חוצנים' או 'חייזרים'). חפא השתתף במלחמות קוסמיות והתיידד עם אחת הישויות החזקות בפוליטיקה הגלקטית שנקראה בפיו 'הכחול' או 'השליט הכחול'. 'הכחול' שלח את חפא חזרה לכדור הארץ, כדי לחבר את כדור הארץ לרשת הטלפתית העל-כוכבית ולבשר לשליטיו של הכדור, האדמיים, שהם אינם לבד. אנחנו היינו אלה שנבחרנו על ידי חפא להיות עוזריו ובחלק הראשון של סיפור ההסטוריה האלטרנטיבית הפכנו בזכות הידע שנתן לנו חפא לשליטי העולם למעשה, ונהנינו בכל רגע מהכח והיכולת שהיו בידינו. אבל כשפלשו כוחות האופל הגלקטי לכדור הארץ הסתבר שלא את הכל הספיק חפא ללמד אותנו, וחפא שסבר שלא נוכל להתמודד בשלב זה עם עוצמתם של הפולשים, לא כיחידים ולא כקבוצה, ציווה עלינו למען בטחוננו להיפרד זה מזה ו'להתחבא בחלקי העולם' עד שבמהלך הזמן חפא ימצא אותנו ויאסוף אותנו אל מקום שנמצא מחוץ לכדור הארץ, שם יוכל להשלים את הידע שחסר לנו כדי להפוך אותנו לכח שיוכל לשוב אל כדור הארץ ולשחרר אותו מן האופל הגלקטי. המשך החלק הראשון מתאר את המסע האישי שלי עד שהגעתי למקום שבו נפגשתי מחדש עם חפא ושאר הכח, ומסתיים בהמראה חזרה אל כדור הארץ, במהלכה אנחנו אמורים ליהפך לאלומות אור ולצלוח את החלל בזמן 0.
החזרה להסטוריה האלטרנטיבית מתחילה בדיוק ברגע ההגעה לכדור הארץ, כשאני נשלח למשימה בישראל עם חברי הטובים: סטולי הגנוב, צבי ועלווה. ערי החוף טבעו בינתיים בנחשול והחוף של ישראל הוא עתה בלטרון, ויש שם מחנה מעצר של מתנגדי המשטר, וחלק מהעצורים בו מוכרים לנו ועלינו למצוא אותם.
אהבתיאהבתי
בחלק הראשון של ההסטוריה האלטרנטיבית, כשעוד היינו שליטי העולם, אף אחד לא בחר אותנו לכך, חוץ מחפא שבחר בנו להיות העוזרים שלנו. רשמית, שום דבר לא השתנה בעולם, המדינות המשיכו להתקיים ושליטי המדינות המשיכו להיבחר בדרכים הרשמיות הישנות והידועות, אבל בעולם המחובר לממלכת הכחול הבינכוכבית הם היו רק 'מושלים' על כוכב הלכת הזה, וחפא היה מושל העולם והיה מעליהם, וגם אנחנו כעוזריו. ולא הייתה לנו בעיה עם זה. היינו צעירים ונהנינו מכל מה שהכח של חפא והקירבה אליו נתן לנו, וממילא ראינו את עצמינו כמי שהצילו את העולם 'מהריקבון שהיה בו קודם'.
אחר כך כשהשתלט האופל ונזרקנו אל כל פינות העולם, מוכרחים לחיות באנונימיות ולהסתתר, היו הרבה רגעים שחשבתי אם לא הגיע לנו השיעור שאנחנו מקבלים כעת, שנלמד להיות צנועים. גם תהיתי אם אנחנו צריכים להיות אלה שישחררו את העולם וישובו וישלטו בו, לאחר שחפא יאסוף אותנו מחדש (למען האמת רוב הזמן הייתי בספק אם זה אכן יקרה) למרות שלא 'העם מאס בנו' (ועל פי מה שסברנו, לא הייתה סיבה שכך יקרה, לכולם היה טוב בעולם ששלטנו בו) אלא מגבוה נחתה הגזירה, ולא בגללנו. חשבתי אז שאולי איננו הטובים והמוכשרים ביותר, בעיקר כשראיתי את מלחמתם של המותווים בעיר הצפונית שבה הייתי. אבל רוב הזמן אמרתי לעצמי שעצם מה שנהיה מהעולם אחרי שסילקו אותנו, לעומת מה שהוא היה בזמן שלטוננו, מהווה את ההצדקה לכך שנחזור, והייתי בטוח שזה מה שבוודאי רוב האנשים, שלא נשאלו גם על ידי האופל הגלקטי מה הם רוצים, היו מעדיפים.
השאלות האלה נשאלו בינינו גם לאחר שנפגשנו מחדש בכוכב המדברי, היה לנו הרבה זמן לדיונים לוהטים על כך, בימים הרבים שבהם התאמנו וחיכינו לאישור שיבוא מהכחול ללבוש את הברקים ולהסתער על כדור הארץ. ועל אף שתשובתם של רוב החבר'ה הייתה דומה לתשובות שאני עניתי לעצמי, ובכל זאת הוסכם שכשנחזור וניקח את כדור הארץ נצטרך גם להחזיר את הדמוקרטיה וגם להיות דמוקרטים בעצמנו ביחס ל"בני כדור הארץ" האחרים למרות שלא היו עם חפא ולא עברו את הלימודים שאנחנו עברנו. החלטנו לעודד מנהיגים 'מקומיים' שיצטרפו למפלגה שתהיה 'המפלגה שלנו' ותתמודד באופן דמוקרטי על קידום המשנה שלנו (למרות שזו לא הייתה עדיין מנוסחת וברורה לנו כל כך). לשם כך נשלחתי עם עלווה, צבי וסטולי הגנוב, מיד לאחר נחיתתנו, אל מחנה המעצר כדי למצוא את ריקרדו וחבריו להנהגת מרד המותווים ולחבר אותם למפלגה שתיקרא 'מפלגת הכחול' או 'מפלגת חפא'.
אהבתיאהבתי
היו פעמים ששאלתי את עצמי במה בחר חפא אותנו דווקא להיות 'חבורת המחץ' שלו. אמנם חלק גדול מאיתנו גר באזור שבו בחר חפא לנחות, אבל היו אחרים שגרו באותן שכונות והתאימו לא פחות, לפחות על פי מה שחשבתי שמתאים לאופי של 'חבורת המחץ של חפא'. היו גם כאלה שלא הייתי בטוח בהתאמתם.
כשנפרדנו משאר החבורה ונשארנו לבד בהסטוריה האלטרנטיבית, חפא עוד הספיק להגיד לכמה מהם שבעולם של ההסטוריה הרגילה אולי האופל הגלקטי לא ישתלט שלטון ישיר על כדור הארץ ולא יקרו כל הדברים שקרו, על כל פנים לא במהירות ובדרמטיות כל כך כמו שראינו את הדברים קורים בהסטוריה האלטרנטיבית. אבל זה לא אומר שהם אינם עשויים לקרות. "ואולי זאת הסיבה שהיינו צריכים לעבור את כל זה" הוא אמר להם. "קחו את זה כשיעור מלמד, ותנצלו אותו כדי להזהיר את בני האדם, ולארגן אותם. שידעו לזהות את האופל הגלקטי ואת הכוחות שעשויים להתחבר אליו. הם קיימים גם בהווה הרגיל אליו תחזרו. זה יהיה תפקידכם – ללמד את האנשים להתכונן אליהם".
במציאות הלא אלטרנטיבית, חבורת המחץ לא שרדה הרבה שנים אחרי הפעם הראשונה שחפא נפרד מאיתנו כשנסע לברר מה קרה למשפחתו שנעלמה ברעידת האדמה. וכמובן שהדברים שאמר חפא לחבורה לא נאמרו בשום מציאות כזאת.
נשארתי רק אני, להגיד את הדברים שבהסטוריה האלטרנטיבית הטיל חפא על החבורה לומר אותם.
אהבתיאהבתי