סיכולים ממוקדים מבית

זמן קצר לאחר שדלתו של הפרופ' שטרנהל עפה על צירה, התכנס היכן שהתכנס המטה המוגדר היכן שהוא מוגדר כ"מטה לסיכולים ממוקדים מבית" (המסמ"ב).

הימים ימי שלהי שלטון אולמרט, וציפי לבני עדיין נחשבת כמי שתרכיב את הממשלה הבאה. בראש השולחן ישב ראש המטה "לסיכול מבית", נקרא לו אבנר, הוא מונה לתפקידו בימי שרון. פגישותיו של המטה אינן קבועות ואינן מוגדרות מראש על פי תקנון. כשצריך מתכנסים, ולא התכנסו כבר כמעט שנה. את הדיון הזה, שנושאו, כפי שנכתב בכתב יד על נייר מזכרים ישן, הוא: "מדיניות המשכית לביצועים" יזם הסגן, נקרא לו עופר, אדם צעיר יותר מאבנר, (ובעצם שם אבנר לב לכך שהוא הזקן ביותר שבחבורה) אשר עובדת היותו נושא את עיניו לראשות המטה ואף ליותר מכך, איננה סוד. ללא שהיות מיותרות, הוא פורש את טענתו: הסיכולים כפי שנעשים, אינם טובים. "אנחנו עלולים למרות רצוננו ליצור רבין חדש, קדוש מעונה שיתן לגיטימציה לשמאל הקיצוני ואפילו האנארכיסטי" הוא אומר. "הפעולות האלה גם לא בטיחותיות, מהסיבה שעלול איזה עיתונאי שטינקר לעלות על הכיוון הנכון ולעשות תחקיר". הימים עדיין ימים של שאריות עיתונות חופשית ובכל זאת לא בטוח עופר שטיעונו כל כך טוב הפעם.

להפתעתו, אבנר "מסכים עם סגני הנכבד". "פעם ראשונה" מגחך מישהו ליד השולחן. אחרים מצטרפים, כולל סיגל, המצטרפת הכי חדשה, אבל כבר בעניינים. "אני חשבתי על זה הרבה" ממשיך הראש. "אתם יודעים שבמסגרת התפקיד שלי יש עלי מגבלות, אולי יותר מכולכם. לא תמיד אני יכול ליישם או אפילו להציע את מה שאני רוצה, יש שעות שאני צריך להיות גמיש למצב. וגם ברמה הפרקטית של היישום, אם היו מיישמים תמיד את מה שאני חושב שהוא טוב, אני לא צריך לספר לכם שכש50% מזה מתבצע בשטח, מצבנו טוב וזה לא קורה הרבה, ככה זה המציאות, אנחנו לא בחלל ריק".

"אבל", הוא ממשיך לאחר הפסקה קצרה "אתם צודקים" הוא מציץ בשעונו "תראו, כולנו בלחץ זמן, תקופת החגים ולכולנו או לחלקנו יש כאן עוד תפקידים למלא, לכן זה יהיה קצר, לפחות מבחינתי. מה שבאתי להגיד לכם" וכאן לובש אבנר ארשת פנים של מי שעומד להטיל פצצה, "הוא שאני הולך, מול הרלוונטיים שכולכם יודעים מי הם, להעלות שוב את האימוץ הקבוע של החבילה השניה"

החבילה השניה – יודעים כל הנוכחים, גם אלה שלא היו בפעם הקודמת – היא מדיניות שהוצעה בשעתו באחד מדיוניו הראשונים של "המטה לסיכול מבית", כשהיה עוד בראשית ימי ארגונו בצורה הנוכחית, זמן קצר אחרי תחילת אינתיפאדת 2000. מדיניות זו גרסה שכלפי ישראלים יהודים יתבצע אך ורק "סיכול נקי" – משהו שייראה כמו כל דבר, רק לא כמו חיסול מכוון בידי אדם. היה אפילו מי שרצה להעמיד "תאריכי יעד לדילול במספרים של אויבים מבית". הוא כבר לא נמצא כרגע. בסופו של דבר, אולי בגלל ממשלת האחדות ואולי מסיבה אחרת הוחלפה "חבילה 2" במשהו "מרוכרך", שעיקרו "דברים שמחזירים בתשובה" כמו דלתות מתעופפות וטיפול נוקשה ב"אנרכיסטים" למען יראו וייראו. כמו שהיה מקובל בשנות ה80, רק שאז עוד קראו לזה "סרטים חינוכיים". אבל בינתיים נגמרה האינתיפאדה השניה, ואנשי הדור החדש טענו שהאמצעים הישנים אינם "מנקים" ביעילות שבה היו צריכים. אבנר אמנם היה הכי ותיק בחדר, אבל היה קשוב לליבם כמו גם לחידושים ה"טקיים" כמו שקרא להם, שמאפשרים עכשיו ביתר קלות לבצע "נקי מושלם" – חיסולים שלא נראית בהם יד אדם מכוונת, שאגב לא היו גם כן דבר חדש, אך עלותם היתה לפעמים יקרה וחוץ מזה שהאולד בויס אהבו יותר את השיטות הישנות, "המלוכלכות". "נקי זה בשביל נקבות, שפנים, יורמים קוקסינלים" היו אומרים. לכן מה שבוצע בתחום היה יותר מה שנכלל בסעיף 'ניסויים' והמון המון 'תכניות ארון' (אגב איפה שמו את כל הקלסרים העבים משנות ה80 כשעברו לבנין החדש?), לפעמים בשיתוף עם יחידות אחרות שהיו קצת מסתוריות אפילו בשביל אבנר, כמו "יחידת ההתכה", ועם כל מיני "בינלאומיים" ואבנר היה גרוע באנגלית, למרות לימודי השפה שמימנו לו. אבל הדור החדש, שכבר נראו בו כיפות סרוגות ראשונות (ואת סיגל כינו בחיבה "השמאלנית" משום שגם לאחיה היתה כיפה סרוגה, אך היא הפכה לדתל"שית) והראש ידע שאינן אחרונות, היה "טקיסטי" והראש קיוה לקנות את לבו בהתמודדות הקרובה על הארכת התפקיד, או לפחות על החלפתו בסגן שהוא היה רוצה, שזה בטח לא עופר הזה. הוא גם חש שהשינויים הפוליטיים שבדרך, למרות שלא את הכל הוא אהב בהם, הם שינויים שתהיה בהם הרבה פתיחות לרעיונות שלא היה להם סיכוי פעם.

"אבל חכו קצת" יירט מעט את גלי השמחה שדימה לחוש בחדר. "העתיד לא יציב כרגע מן הבחינה הפוליטית, ולי אישית לא נראה שציפי מקימה ממשלה. לכן כמו שאני מניח יהיו בחירות ומה שכל זה אומר בשבילנו זה שרק בעוד כמה חודשים נדע מי יהיה זה שנותן את הגיבוי."

"אז מה אתה מציע" שאל גלעד שעד עכשיו שתק.

"אני מציע שבחודשים הקרובים נמתין לא נעשה כלום עד שנדע עם מי אנחנו עובדים הלאה. אני יודע איך אתם מרגישים בעניין וגם אני תאמינו לי שאני מרגיש כמוכם. אבל יש דברי עדינים, אני מאמין שזה הולך להשתנות, אבל כמו שזה המצב כרגע, עדיין אנחנו כבולים בהם ואפילו אם זה רק לשם ההצגה" הרים את קולו בנחרצות. "נחכה קצת, לא הרבה". עידן מעט את קולו וחייך אל סיגל שנשארה אדישה. הדור החדש.

מסיבות שונות, לא אחרי כמה חודשים, אלא רק אחרי שנתיים וחצי אושרה ההצעה על ידי מי שממונה.

כל דמיון למציאות הוא על אחריותו של הקורא.