דברים שכתבתי במהלך שנת הבלוג החולפת (5)

כאן

איתם לא אעמוד דום: אף פעם לא אהבתי את הדרכים שהממסד קובע לנו איך נזכור את השואה, ואת הרוגי המלחמות גם. אבל כיבדתי את האחרים ולא רבתי איתם.

אבל הפעם הזאת, עם תומכי הממסד הזה,
עם הבן-ערים האלה, אסור לציין את יום השואה. לעמוד את אותו דום שהם עומדים, באותה דקה, פירושו לבזות את השואה. להיבדל מהם, כאן ועכשיו. במיוחד ביום הזה

וגם מהמדברים גבוהה שלא דואגים באמת לניצולי השואה, אבל להתנכל לפליטים הם לא שוכחים ומקפידים בכך בהצטיינות גם עכשיו.

אל יהי חלקי איתם. עמם לא עמי, אלוהי לא אלוהיהם.

ומובן שמיותר גם לצום ביום כיפור שאנשים כמוהם מרוקנים בו את הקיבה ואת החטאים שלהם, אך ורק על מנת לפנות מקום לחטאי השנה הבאה.

עם רקוב:יש אולי מי שמופתע מה'גילויים הסגנוניים' האלה (ותגידו 'כולה סגנון' אבל באיזשהו מקום סגנון כן מעיד על מהות), או זקוק לדוגמאות האלה כדי אם לא להבין את מהותו הרקובה של כל "גירוש הזרים" הזה, לפחות להתחיל לחשוב שמשהו לא בסדר כאן, אם לא היו לו סיבות להתחיל לחשוב זאת קודם. אני כבר מזמן לא מופתע, אבל מי שהדוגמאות האלה ימשיכו לא לעשות לו כלום, הוא פשוט אדם רקוב, ואני לא אופתע אם רוב העם רקוב, מה שמעמיד בסימן שאלה איזה טוב יצא
מהתעקשות על המשך קיומו של ה"עם היהודי" שהגיע לדרגת ריקבון כזאת. גם בלי הזרים, הסרחון יישאר ויגבר.

עבריינים: איריס בראל, עבריינית הממשיכה למלא את תפקידה

גם אני מחרים מקומות שמדירים מושמטים ונמנעים

גרפיטיז על הקיר הוירטואלי: בתור מי שיודע שהמדינה אינה חופשית ולא היתה אף פעם חופשית כמו שהיא מתיימרת לטעון, ועוד לפני חוקי ההשתקה שהתחילו להתבשל בכנסת האחרונה, כלי המשחק שבידי המשתתפים במה שקרוי 'שיח ציבורי' אף פעם לא היו שווים. אין כליו של המגיב האזרח הקטן שווים לכלים של גנרל, בעל הון, פוליטיקאי, מי שעומדים אחריו עורכי דין ומשרדי יחצו"ן, ואף מי ש'מקובל בכיתה' ולו רק מהיותו בעל בלוג בפלטפורמה שנחשבת אליטיסטית. כמי שלא רואה את התהוות הדברים כך בהכרח כתוצר של 'סדר טבע' או של צדק, אני רואה באלמוניות באינטרנט את השדה בו יכול, או היה יכול, החלש/המוחלש לנהל את מלחמת הגרילה שלו ולהציג את הצד שלו כאשר בהופעתו בשם גלוי הוא עשוי להיפגע (נכון שמאחורי טיעונים אלה יכוללהתגונן גם "הפחדן האלמוני", אבל זה שעשויים לגנוב את בגדיך לא מהווה סיבהשתלך עירום). מכיוון שבינתיים כוחות הרשע מתגברים ו'הקול האחד' שלהם מוצא דרכים מתוחכמות יותר להשתיק את השיח, אני לא פוסל שימוש בשום טכניקה נגדם בעתיד, למרות שכרגע לא נראה לי ש'האלמוניות באינטרנט' יכולה לשמש הגנה לגרילה כמו ששימשה בעבר – בגדול היא כבר לא ממש קיימת. אני בעצמי גם מעדיף פחות להשתמש בה… (אבל נשמור בבלוג הזה על הילת 'הצועד' ולו רק לזכר ימים עברו, ימי התהילה
2005-06 בעיקר). בכל זאת, כאמור, אני שומר לעצמי את הזכות להשתמש גם בבלוג זה ובכינויהמחתרתי (או כינוי מחתרתי אחר), באם יידרש, בזמן ובמקום הנכונים.אבקש בהזדמנות זו את סליחת כל מי שנפגע או ראה את עצמו נפגע אישית מריקושטים וכו'.

רשימה אחרונה

שנה טובה לטובים, ושאלי ישי ודומיו יפגשו במהרה את הגיהנום עם כל חבריהם לכנופיית הטרור השלטת.

ואל תשכחו לסרב ביומטרי