דברים שכתבתי במהלך שנת הבלוג החולפת (1)

כאן:

על ההסלמה בסיני והמחאה:

יש רק צד אחד שיכול להרוויח, מי שהדברים האלה באו לו בזמן טוב. מה זה בטוב, חשבו כולם שיצטרך לחכות עד ספטמבר. עכשיו כבר לא צריך לראות את הכובע של  המשתמטת הזאת. נעלם יותר מהר מהחברים של מרגול. (מי זוכר?) טרור לטרור קורא: ברוך הבא חבר.

19.8.11

הכובע של 'המשתמטת'

על המחאה ואויביה: מה
שדפני ליף, עם חבריה, נתנה למדינה בחודש וחצי של שירות חברתי ששקול כנגד מאות ואלפי שנות שירות צבאי של דגנרלים וחיילים-אזרחים צייתנים, הוא בראש וראשונה חינוך. חינוך לחשוב שאפשר גם אחרת, והרבה אנשים שעשו צבא מודים לה על כך. אני עדיין לא יודע אם אפשר לקרוא לכל מה שהיה פה מהפכה. (וכבר הפסקנו בינתיים להשתמש במילה הזאת) אני לא יודע, כמו שאף אחד לא יודע, אם מה שרק נולד והתהווה בחודש הזה (והוא עדיין לא מושלם, ויש דברים נוספים שהוא צריך לדרוש), יצליח לעמוד בגשם הכבד של ספטמבר (או אוקטובר, או מתי שיתחיל נסיון הדיכוי הצפוי מראש של הכרזת העצמאות הפלסטינית, שעכשיו ברור לכולם שהוא גם נסיון הדיכוי של
הכרזת העצמאות שלנו, שיכלול בתיאום זמנים 'נפלא' גם את תחילת המאגר הביומטרי, בנובמבר. אנשים סרבו ביומטרי!).
אני לא יודע וקשה לי להאמין שבציבור יש יכולת לסרב למלחמת שלום ההתנחלויות-שלום החונטה, הן לגיוס הגוף והן ובעיקר לגיוס הנפש שמלחמה זו תכלול…אבל אני מקוה ומאמין, שהניצוץ שיישאר, לא יכבה, ועוד תגיע שעתו. אני קצת מסופק לגבי הסיכוי שבפעם הבאה זה יהיה 'בלי אלימות'. אבל כדי להגיע לתובנות הקשורות בכך, אנחנו עוד צריכים לעבור תקופה של הכשרה.

גשם ספטמבר לא ירד, ובינתיים הפעלת המאגר הביומטרי נדחתה, וגם המלחמה בינתיים, אבל המחאה העממית עם המספרים הגדולים אכלה את עצמה בלי דיכוי של השלטונות, מי צריך דיכוי כשאפשר לקנות מנהיגים כמו שמולי וסתיו, אפשרות שאם חשבתי עליה אז, הדחקתי כדי לא לפגוע בפירגון הכללי למחאה, כשאפשר לגנוב אותה על ידי ד"ר יהיר לפיד וביריוני שוויון בקטל, וכשהתקשורת ממהרת לשרת את אדוניה.

שרון גל שניסה לפני שלושה ימים, במסגרת נסיונות הימים האחרונים של ערוץ הטייקונים "10" (אולי שם שהוא גניבת רעיון מפרופיל 10?) למסמס את המאבק, לבטל את זכויותיה של דפני ליף במתקפה בזויה שאילצה אותה לשפוך את התיק הרפואי על השולחן (האם היה מעז לעשות כך למשל ליברמן ופאינה, המשתמטים הפאשיסטים?), הוכיח חוסר חוכמה וגם חשף קבל עם וחברה את ערוותם של כל אלה שרודפים את מי שלא עשה צבא – אותו חיבור בין חושך לחושך עליו אני מדבר כל הזמן.במקום ללתת לנו למשל גילוי נאות מאיפה המרצדס שלו ומה עשה הוא בצבא (על פי הויקיפדיה, נזרק מיחידה קרבית. כה מתאים לפטריוטים נבלים) הוא נתן לעם שיעור בהדגמה בשידור חי, מהו אופיים של אלה שכל כך טבעי להם בדגל הציונות המיליטריסטית לתקוף בו אחרים, ואת מי ואת מה אנשים שכמותו משרתים (את אדוני התקשורת שהם במקרה גם אדוני ההון במדינה ובשעה שאת בנם הג'ובניק יקחו לטיול על חשבון המדינה הם ישגרו כמו באופן טבעי התקפות למשל על מושמטים). עוד כמה מופעים גאוניים כמו של שרון גל, וגם עיוור יוכל לראות את הקשר שבין ההפרד ומשול תוך הפצת שנאה כנגד מושמטים (כמו נגד קבוצות אחרות) לבין אויביו האמיתיים של העם היושב בציון, שהם אויבי שני העמים, והקשר שבין ציונות  מיליטריסטית לבין סירוס כל סיכוי לצדק חברתי. כשנבל אל נבל יתחבר, לא תיתכן תוצאה אחרת. וברית החושך, אגב, היא גם ברית החונטות, ואת החונטות צריך העם לשנוא, לא את מושמטיהן. כולנו עם המושמטים וכולנו יחד צריכים לזרוק את המשמיטים לצמיתות, כדי שמהפכה תהיה שלמה. 31.8.11

על ד"ר יהיר לפיד לא חשבתי אז. אין גבול לתחליפים שיחצ"נים ואנשי תקשורת משרתי ההון מסוגלים להמציא לעם הזה, ולצערנו זה עובד, אם כי ברמות האהדה ליהיר שנצפו במוצ"ש בהפגנת האדונים במוזיאון, כשמס' השוטרים הסמויים שלבשו את חולצתו היה גדול ממספר התומכים, כלומר שאינם עובדים במשטרה, שלבשו אותה, יכול להיות שיצטרכו להמציא עד לבחירות משיח-שקר חדש.

על המחאה ועל פרשות דרכים: עמדתיהאישית היא שעדיין לא בא הזמן לפרק את האוהלים, (לו רק לא פירקו אותם) ולהזדחח מהמאמץ של התקשורת להכתיר את מה שהיה עד עכשיו בתור נצחון. זה לקח אחד שהפקתי ממאבק המושמטים לפני כמעט שני עשורים, שבו אחרי הישג אחד שלווה בתרועות תקשורתיות, רבים נכנסו לאופוריה של נצחון.כי בתכלס המאבק לצדק חברתי רק מתחיל כעת, ולא כל הקבוצות הסובלות מחוסר הצדק החברתי יוצגו באופן מלא במאבק. המובטלים הקשים, המבוגרים, פגועי הנפש, וכמובן הערבים …

אבל לא למדתי מהמאבק של המושמטים איך אפשר לשמור את האש, או לשמור אותה תחת שליטה – כי אם נרפה עכשיו, בפעם הבאהזה יתפרץ עם יותר יאוש, ועם אלימות, יש לי רק רעיונות או קוי מחשבה שנראיםלי. צריך להיות מקום, מרכז שתפקידו לשמור על האש, והאש צריכה להיות שמאלנית. זאת דעתי הלא פוליטיקלי-קורקטית (בשביל זה יש לי בלוג ואני לא עובד  בתקשורת)…יש כאלה במחאה שנגועים מדי באמונה שהממשלה היא דוד טוב (עובדה שהקים את ועדת טרכטנברג שמטרתה כמובן להרדים את הדיון עד שכולם יירגעו/ אחרי המלחמה/ להביא מסקנות שיתנו טיפול חלקי ושוב תהיה אוירת "נצחון" כשמה שדרוש הוא שינוי המדינה מהיסוד, לא בטווח כישוריו של הדוד הטוב טרכטנWHO? מי זוכר) שאפשר לשכנע אותו וצריך להגיע איתו להסכם. השמאל זוכר מי נמצא בממשלה הזאת ומי הם ראשיה, אלה ביבי עם האידאולוגיה הכמעט דתית הקפיטליסטיתשלו, ונציגי האינטרסים המתנחליים-הבטחוניים שעוד לא הוציאו מההאנגר (תרתי
משמע) את כל מה שהם מוכנים להוציא כדי לשמור על האינטרסים שלהם, ויהיו הפתעות לא נעימות. פירוק המחאה על ידי הטבות לקבוצות מועדפות זו הקטנה שבהן. דוד טוב הם לא יהיו. השמאל, איכשהוא, הוא היחיד שמסוגל לראות את זה.

לגבי מפלגה פוליטית  … הייתי מעדיף שיהיה גם פורום חוץ מפלגתי/חוץ  פרלמנטרי, משהו מעין "פורום זקני המהפכה" שישמור על אלה שייכנסו לכנסת מלשכוח מי ומאין הם נשלחו, שזה קל מאד יהיה. המפלגות האחרות לא ייעלמו. לא הימין, לא החרדים, והפיתויים שלהם יהיו גדולים. "פורום זקני המהפכה" יצטרך לפקח מבחוץ על שמירת הכיוון, שמירת האש, ללא זה, תאבד המהפכה את חיוניותה והפוליטיקאים החדשים מטעמה יסתאבו עוד לפני שיעשו פשרות שלא ישאירו מן המהפכה אלא ססמאות ריקות. לכן – ההנחיה צריכה להיות חוץ פוליטית, ואל תשאלו אותי מהיכן – מן האוהלים או מבניינים נפלשים, משהו מאלה. לא מקום שיש בו מזגן. (הו, איזה אופטימיות)

ולפרשת הדרכים שלי כ"הסטוריון מצעד המחץ" – … הודעה שרציתי להודיע מזמן, ובהזדמנות החגיגית של הצלחתה (עדיין לא נצחונה) של המחאה אודיע אותה כעת, החלטתי לקחת פרישה מכל הנושא הזה של מושמטים. משתמטים? בסדר, שיהיה. כך או כך, השיח 'מה עשית בצבא' הוא נחות (ומאורעות הימים האחרונים הוכיחו גם הוכיחו זאת), הוא לא לגיטימי (וגם לא כל כך חוקי), ולא ברור לי למה אני צריך להיתקע איתו עשרות שנים, חוץ מזה שמי ששונא אותי בטח חושב שאני צריך.
לפעמים נהניתי מזה, אבל די, אני את התענוג לא אתן לו יותר. אין בי אשליות. המאבק נגד המושמטים יימשך, תמיד יהיו נסיונות, גרועים מאלה שהיו, להוציא אותם מהחברה. יהיו אפילו מחנות. כי זה אינטרס של כל מיני כוחות פוליטיים,
כי זה טרף ובשר להשבעת כל מיני יצרי נקמות וכי לא יחדל שלטון מהארץ וכל עוד לא יחדל הוא ינסה 'הפרד ומשול' (ותפקידן של כל הדפניות ליף יהיה תמיד שלא לתת לו. הנבואות התגשמו אפילו יותר מן הצפוי כש"שוויון בנטל" הפך בסיוע הממסד לדגל ההסטה המוביל מהמחאה), והמושמטים יהיו טרף קל – גם אם כוחות הימין (כולל קדימה והעבודה ובעיקר דורשי הזכויות ליוצאי צבא המאיישים אותן) יהיו באופוזיציה (איך ידעתי שקדימה תעבור לאופוזיציה? אה, היא היתה בה גם לפני שנה? ואלה, שכחתי). מישהו יצטרך לחזור על הדברים האלה שוב. אבל הגיע הזמן לצועדים אחרים. הדברים
שכתבתי יישארו בבלוג, ואני מקוה שיאירו את הדרך.

בינתיים אני גם חושב לקחת חופשה מן הבלוג של ההסטוריון, אז עוד מילה אחת למושמטים: אתם לא אלה שצריכים להוכיח, להסביר, להתנצל, להרגיש לא בסדר. אתם בסדר. חובת ההוכחה שלא – היא על הצד השני, ו"לא שירתת" – (וזה גם הישג של השיח החדש שבעקבות המחאה שיש לשמור
עליו – זה שהתחילו להבין את זה בכלל) – איננה בגדר הוכחה. והעיקר הוא לא להוכיח שאתם בסדר, אלא לחיות, וליהנות מהחיים. זה נצחונכם. (ובאמת, עמדתי לא רע בהימנעות מדיבור על מושמטים, אך לא פרשתי מן הבלוג, אם גם המעטתי בפוסטים כאן, יחסית לזמנים עברו) 3.9.11

המשך יבוא


פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: