במלאת שנה לרצח המתועב של בני משפחת פוגל מאיתמר (על פי לוח השנה העברי) כותב בסאם עראמין, ממייסדי תנועת "לוחמים לשלום", את הדברים הבאים:
(בתו בת ה-10 של בסאם, עביר עראמין, נהרגה מאש כוחות מג"ב ליד בית ספרה בכפר ענתא בינואר 2007. ובית משפט ישראלי קבע שכוחות מג"ב אשמים בהרג הילדה)
"הרצח באיתמר הוא פשע מדרגה ראשונה שכל בן אנוש חייב לגנות.
באופן אישי, אני לא מצליח להאמין שבן אדם יהיה מסוגל למעשה מזעזע כזה. אין
שום הצדקה לרצח ילדים ותינוקות, לא בשם הדת, לא בשם החופש ולא בשם שום
מטרה אחרת.
אני מזדהה עם המשפחה שאיבדה את יקיריה ברצח אכזרי זה.
אנחנו מקווים ועובדים ימים ולילות כדי למנוע בכל דרך אפשרית את מותם של חפים מפשע נוספים.
הקשבתי למוטי פוגל, אחיו של אודי פוגל, שנשא דברים בטקס יום הזיכרון הדו לאומי של "לוחמים לשלום". הוא אמר כי אסור להשתמש בדם הקורבנות כדי לעשות שלום. אני לא מסכים אתו.
כדי להוכיח שנשארנו בני אדם, מותר לעשות שלום דווקא בשם דם הילדים, שהם הדבר הכי יקר לנו.
אנחנו לא רוצים להיות דובריהם של הנרצחים ואינני יודע אם בתי עביר רוצה לנקום את מותה. אני מאמין שכדי לשמור על זכרון המתים מוכרחים לעשות שלום.
קיוויתי שבתי עביר תהיה הקורבן האחרון, לצערי זה לא קרה. אני מקווה שלא יהיו עוד קורבנות לסכסוך הזה.
אני משתתף בצער המשפחה. אתם לא לבד, לצערי."
מזדהה מאוד עם כל מה שאתה כותב.
אני לא תומכת במלחמות ולא באלימות.
ויש כ"כ אנשים שתומכים בזה. אבל הם שוכחים שאין מנצח ואין מפסיד כי בכל צד נהרגים.
אבל אותם האנשים שאתה רושם שצריך לעשות איתם שלום.
זה אנשים שמאוד קשה להזיז אותם מהעמדה שלה ומהמנטליות המוזרה שלהם.
מקווה שבאמת הפוסט שלך יהיה במציאות 🙂
אהבתיאהבתי
כל מה שכתבתי פה – אלה לא מלים שלי. אלא של בסאם ערמין, כנראה אחד מהאנשים שהתכוונת אליהם כ"אנשים שמאוד קשה להזיז אותם מהעמדה שלה ומהמנטליות המוזרה שלהם".
אהבתיאהבתי